הרב אברהם מלמד: בשר וחלב

‏הצגת רשומות עם תוויות בשר וחלב. הצג את כל הרשומות

שאלה- האם מותר לחמם דגים בתנור בשרי בן יומו?

תשובה- מותר.
מקורות:מכיון שנחשב לנותן טעם בן נותן טעם של היתרא

חימם תבשיל חלבי במיקרו ללא מכסה על התבשיל. ובעבר חימם בו תבשיל בשרי

שאלה- חימם תבשיל חלבי במיקרו ללא מכסה על התבשיל. ובעבר חימם בו תבשיל בשרי. האם המיקרו והתבשיל מותרים?

תשובה- כן. כיון שהדפנות של המקרו גל לא מתחממות עד כדי יד סולדת בהם ומכל מקום מכאן ואילך ייזהר לכסות את התבשיל שמחמם

למה צריך לחכות שש שעות בין אכילת בשר לחלב

שאלה- למה צריך לחכות דווקא שש שעות בין אכילת בשר לחלב?

תשובה- כך קבעו חכמים שזה זמן שלוקח בכדי שהבשר בין השניים יחשב למעוכל ובכדי שלא יעלה מהקיבה לפה טעם שומנים של בשר.

מקורות: סיכם הט"ז (יו"ד סימן פט ס"ק א) את השיטות: דיש בזה ב' טעמים הא' שהבשר מוציא שומן ומושך טעם עד זמן ארוך ולפי זה מי שלא אוכל אלא לועס לתינוק אינו צריך להמתין וטעם ב' הוא טעם הרמב"ם משום בשר שבין השינים דמקרי בשר עד שש שעות ואח"כ הוי כמעוכל ולפי זה גם הלועס חייב להמתין רק יש קולא בבשר שבין השינים שאחר ו' שעות וקימא לן להחמיר כשני הטעמים. ע"כ.

איך להכשיר תנור שהיה בדירה שכורה?

שאלה- שכרתי דירה והיה בה תנור. היה בה שוכר יהודי, אך יתכן שלא שמר בשר וחלב. מה עלי לעשות?

תשובה- יש לנקות היטב את התנור וכן את המגשים שלו והרשת. לאחר מכן להפעיל את התנור כשהרשת בתוכו והמגשים למשך חצי שעה על החום הגבוה ביותר. ובדיעבד שאין אפשרות לעשות הגעלה על ידי להביור. התנור המגשים והרשת מותרים בשימוש.

מה הדין של חציל ששמו על גבי רשת בשרית?

שאלה

שלום לרב. מה הדין שצולים על המנגל בשר, ואחר כך חציל, מה דינו של החציל, פרוה או בשרי? מדובר בזמן שהיה הפסק של כמה דקות והאש שורפת את מה שיש על הרשת, ובדיעבד לפי מרן תבשיל בשרי מותר אף על פי שאנחנו מחמירים היום, אם אכל את החציל עם חלב עשה איסור.

תשובה- לא הבנתי משפט זה "ובדיעבד לפי מרן תבשיל בשרי מותר אף על פי שאנחנו מחמירים היום"

בכל אופן- כיון שהרשת לא התלבנה בצורה מדוייקת בכל מקום, לכן מסתבר שיש עדיין חתיכות בשר, ולכן החציל בשרי.

במידה והיה ודאי נקי אף בלא ליבון, הו"ל נ"ט בר נ"ט להתרא. והיה מותר לאכול עם חלב את החציל.

חגים וזמנים לששון.

אברהם מלמד

האם מברך ברכת מזון על סופגניה שקבע עליה סעודה?

חנוכה שמח.

ברצוני לדעת שתי הלכות למעשה.

א. סיר שבושל בו בשר. ובאותו יום רוצים לבשל בו דגים. האם מותר?

ב. מה מברכים על בלינצאש' או מלואאוח אם קובעים עליהם סעודה (2 מלאווח זה שיעור סעודה?)

והאם מחשבים בבורקס את המילואי לשיעור המזונות?

בברכה רבה

תשובה-

א- מותר. כיון שהוי נותן טעם בר נותן טעם להתרא.

ב-כתב ילקוט יוסף בסימן קסח

יא כל דין זה של הקובע סעודתו על עוגה, ומברך המוציא וברכת המזון, הוא דוקא שהעוגה נאפית בתנור. אבל עיסה שבישלה או טיגנה, אינה נקראית לחם, ואף אם קובע סעודתו עליהם מברך בורא מיני מזונות ועל המחיה. ולכן על הזלאבייא של התימנים, מברכים בורא מיני מזונות ולאחריה על המחיה, אף אם קובע סעודתו עליה. וכן סופגניות שבלליתן רכה ונעשות על ידי טיגון בשמן, אפילו אם קבע סעודתו עליהם אינו מברך המוציא וברכת המזון, אלא בורא מיני מזונות ועל המחיה. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד קלא]. ג- לגבי המילוי, יש בזה מחלוקת אחרונים. ובילקוט יוסף פסק בסימן רח

אם עירב בקמח הרבה דבש בשיעור יותר מהקמח, עם מינים אחרים, אם יש בתערובת כזית דגן בכדי אכילת פרס, וגם אכל כשיעור כדי אכילת פרס, ואוכל כל כך מן התערובת עד שמשער בעצמו שבודאי אוכל כזית דגן, מברך ''בורא מיני מזונות'' ומעין שלש. אבל אם לא היה בתערובת כזית דגן בכדי אכילת פרס, אינו מברך ברכה אחרונה כלל, דספק ברכות להקל. וקרם או מילוי של אגוזים שבתוך העוגה, אינם מצטרפים לשיעור כזית. ועל רחת חלקום העשוי מעמילן של תירס וסוכר, ברכתו הראשונה היא שהכל. ואם אכל כזית מברך נפשות. ואם נעשה מעמילן של חטה, מברך בורא מיני מזונות. ואם אכל תוך כדי אכילת פרס את כל שיעור ג' הביצים של תערובת העמילן, מברך גם ברכה אחרונה, אם יש רק כזית קמח בכל התערובת. ואם יש יותר מכזית קמח, הכל לפי השיעור. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמוד תצא, ובמהדורת תשס''ד גם בעמוד תשלו].

לב האוכל עוגה שיש בה קרם, או אגוזים וכדומה, ואין בשיעור הקמח לבדו שיעור של כזית, אין לו לברך על זה ברכה אחרונה, דספק ברכות להקל. [ילקוט יוסף על הל' ברכות עמ' תקג].והוא הדין לגבי בורקס.

האם מותר לאכול כיום בשר עם דג?

שאלה-האם יש בעיה לאכול בשר עם דג. או שהשתנו הטבעיים. והאם יש הבדל בין בשר לעוף בנושא זה.??? תודה למו"ר
תשובה- בשולחן ערוך יורה דעה סימן קט"ז סעיף בכתב - צריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד, מפני שקשה לצרעת. הגה: וכן אין לצלות בשר עם דג, משום ריחא. מיהו בדיעבד אינו אוסר (ארוך כלל ל"ט דין כ"ה)

וכ"כ בילקו"י סימן קט"ז סעיף כ' אסור לאכול בשר ודגים ביחד משום שקשה לצרעת, ומכל מקום מותר לשני בני אדם המכירים זה את זה לאכול על שלחן אחד, זה בשר וזה דגים, ואין צריך לעשות הפסק והיכר, שאין חוששין שמא יקח אחד מהם מחבירו ויבא לידי סכנה, כמו שגזרו חז''ל בכיוצא בזה: בשני בני אדם שאוכלים על שלחן אחד זה בשר וזה גבינה, משום דבסכנתא האנשים נזהרים יותר. וכן המנהג להתיר. [ילקוט יוסף איסור והיתר כרך ג' עמוד שטו]

ולא ראיתי שהביאו האחרונים חילוק בין בשר לעוף. משמע ששניהם אסור.

וממה שהביאו זאת אחרוני זממנו יש ללמוד שלא ס"ל שהשתנו הטבעים מאז השולחן ערוך

בלנדר בשרי שטחנו בו פלפלים

שלום הרב!

שאלה- בלנדר שטחנו בו בשר, ולאחר מכן טחנו בו פלפלים, האם ניתן לאכול את הפלפלים עם מאכלי חלב?

שם: גבריאל.

תשובה- אם לא טחנו מעולם בבלנדר דבר בשרי רותח, אם כן הבלנדר לא נקרא בשרי ולכן אפשר לשים את הפלפלים בכל תבשיל ( כף החיים יו"ד צו' ו'). אך אם טחנו פעם אחת בבלנדר בשר רותח, הרי שסכיני הבלנדר נחשבים בשריים. ואם הטחינה של בשר רותח נעשתה תוך 24 שעות הרי שהוא בן יומו, ולדעת השולחן ערוך ביו"ד סימן צו' הפלפלים נחשבים בשריים. אך אם עברו 24 שעות הרי שאינו בן יומו ולדעת השולחן ערוך בסתם בסימן צו' מותר להשתמש בפלפלים בכל תבשיל ולדעת היש אומרים אסור. ומורינו הרב עובדיה יוסף שליט"א פסק כסתם מרן להקל באינו בן יומו. ואילו כך החיים הביא את דברי הזבחי צדק שאין להקל אלא בהפסד מרובה, או שעת הדחק.

בברכה אברהם מלמד

פפושדו- האם מותר לאכול את העוגיות של פפושדו

אחרי הפסח ברצוני להבין באמתאת ההלכה ואין כוונתי ח"ו לחלוק על רבנים

כבודם במקומם.

לפני הפסח בשיעורו של הרב יעקב יוסף אמר הרב על אוגיות פפושדו שלא רק שהם חמץ גמור גם אסור לאוכלם לפני פסח כי מעורב בהם יין נכס.

בפסח שמענו שיעור מפי הרב יצחק יוסף שאמר שהרב עובדיה אוכל את העוגיות והם כשרותללא כל פיקפוק

שאלתי:

א. האם צריך לחשוש לנושא מדין ספק דאוריתא ולהימנע מלאוכלם?

ב. האם מי שאכל את העודיות הנ"ל ובאמת אולי ההלכה כרב יעקב יוסף האם יחשב שאכל איסור?

ושוב רצוני רק להבין ההלכה כדין.

ואין לי שוב הבנה בשני גדולי עולם אלו.

בברכה רבה.

שלום וברכה

ראה מה שכתבתי כאן http://ask.am-israel.com/2012/04/blog-post_09.html

חקרתי את הענין לעומק ואיך כל חשש. הרב יעקב יוסף לא היה השנה המפעל.

והרב רוח אומר שהוא עצמו עושה את היין, והיין מבושל כך שלא יתכן שיהיה יין נסך.

לגבי החומר שמוסיפים. הרב אברהם יוסף אמר שבשנים האחרונות נתן הוראה שלא להכניס את החומר הזה.

בכל אופן חמץ שעבר עליו הפסח, אסור רק מדברנן, משום שקנסוהו חכמים, שמא לא יבטל בכל ליבו.

ולכן במקרה זה ודאי וודאי שאין כל חשש.

מחלוזת זו בענין הפפושדו, היא כבר בת 20 שנה. ואנו עושים כדעת רבנו הרב עובדיה יוסף שליט"א

ולא חוששים כלל.

אברהם מלמד

כמה זמן צריך לחכות לאחר אכילת עוף?

שאלה
כמה זמן צריך לחכות לאחר אכילת עוף?
תשובה
אין הבדל בין עוף לבשר ולכן יש לחכות 6 שעות.
אברהם מלמד

פיתה ששמו על נייר כסף בשרי. מה דינה?

שאלה
על פלטה חשמלית יש ניר כסף עבה ועליו מחממים בתבנית חד פעמית אוכל בשרי. התבנית הבשרית נרטבת לפעמים מהרוטב הבשרי בתחתיתה.
את נייר הכסף לא מנקים .
שמו פיתה לחימום , בטעות ישירות על הניר כסף כשהפלטה הייתה חמה.
מיד תיקנו את הטעות ושמו את הפיתה ועוד פרוסות ליד בתבנית לחימום דברים חלביים.
האם עכשו הפיתה טריפה ? ומה עם פרוסות הלחם ? ומה עם התבנית החלבית ? האם ניר הכסף מתלבן כמו חצובות גז ואולי אין משמעות לרוטב הבשרי הדבוק ?
שם:
ענת ורחל

שלום וברכה
התשובה תלויה במצב הרוטב שהיה על הנייר כסף.
אם היה ממש רוטב, הרי שהפיתה בלעה רוטב של בשרי, ולכן אפשר לאוכלה רק עם בשרי (ובתנאי שלא נגעה בדבר חלבי). או לגרד עד מקום שמשערים שאין יותר רוטב בפיתה ואז לאוכלה עם חלבי.
אם הרוטב התייבש- הרי שנדבק בפיתה רק מעין אפר של שאריות בשרי, ועל כן יש לגרד מעט את הפיתה והיא מותרת באכילה עם חלבי.
לגבי המגש- אם הפיתה בלעה רוטב, ויש סיכוי שהועבר גם למגש רוטב, הרי שנאסר כיון שבלע גם מבשר וגם מחלב.
אבל אם הפיתה רק נגעה באפר שאריות בשר, הרי מסתבר שלא עבר שום דבר למגש, ויש רק לנקות במטלית במקום בה נגעה הפיתה.
לגבי פרוסות הלחם- גם יש לשער כפי ששיערנו בתבנית.
נייר כסף אינט מתלבן, א- כיון שהאש לא חזקה. ב- כיון שעל חצובות לא שמים ממש אוכל. אבל על נייר כסף שמים ממש דברים הנאכלים כמו פיתה וכדומה.
יו"ט
אברהם מלמד

עשינו פיצות, בערב שבת נאפה באותו מגש חלות האם מותר לאוכלם עם בשר?

שאלה -עשינו פיצות במגש, ובערב שבת נאפה במגש חלום האם מותר לאוכלם עם בשר?
תשובה- מותר. כיון שדבר זה נקרא בפי הפוסקים, נותן טעם בן נותן טעם. (נ"ט בר נ"ט)
דהיינו כיון שהמגש בלע טעם של גבינה, ומעביר לחלות רק טעם בן של נותן טעם, לכן מותר לאכול את החלות עם בשר.
לכן לסיכום- כיון שהמגש בלע טעם של גבינה, ומעביר בן של אותו טעם לחלות לכן מותר לאכול חלות אלו עם בשר.
ויש לציין שאפילו אם עשו במגש פיצות באותו יום, הרי שמותר לאכול את החלות עם בשר.
בהצלחה רבה
אברהם מלמד

כף חלבית רותחת על שיש בשרי האם מטריף?

יש לנו שאלה לגבי מקרה שקורה מידי פעם בביתנו.

יש לנו כיריים הנמצאות על שיש בחזקת בשרי.

ומידי פעם אנחנו עושים חביתה או כל תבשיל פרווה אחר ומערבבים אותו עם כלי חלבי.

שאלתי היא: אם אני מערבבת עם כף בת יומה תבשיל פרוה ולאחר שעירבבתי (והיא נהיתה חמה) הנחתי בטעות על השיש הבשרי- האם השיש נטרף?

שוב: כך בת יומה בתבשיל פרווה חם על הגז שהונחה על שיש בשרי.

תודה רבה.

תשובה-

לא כיון שאם הכף יבשה, אז יבש ביבש לא עובר טעם.

ואם היא לחה כמו שסביר להניח. אז זה נקרא נותן טעם בן נוטן טעם להיתרא "ראשי תיבות נט בר נט להתירא".

החלבי נתן טעם בכף והכף נתנה טעם הפרוה. ואין ביניהם איסור של בשר בחלב. אם כן מותר לטעם את הלחות שעל גבי הכף יחד עם אוכל בשרי ממש, כל שכן שלא מטריף כלי בשרי.
אברהם מלמד

בשר בחלר האם נאסר רק ברותח או גם בקר, ומהו שיעור יד סולדת בו?

שאלה- בשר בחלר האם נאסר רק ברותח או גם בקר, ומהו שיעור יד סולדת בו?
האם-

א- רק כשאחד המינים רותח הוא יכול להטריף כשהוא נוגע בכלי/ מאכל מן המין השני??

ב- כמה מעלות זה ׳חום שהיד סולדת בו׳?

טיגנו בסיר פרוה האם מותר בחלב?

שלום לרב!

שאלה- שמן שטיגנו בו שניצלים, ולאחר מכן טיגנו בו פרווה, האם אפשר כעת לטגן בו דברי חלב? (האם טיגון הפרווה הפקיע מדפנות הכלי את בליעת הבשר)?

תשובה- בשמן עצמו אין לטגן חלב כיון שיש לו טעם בשר בעין ופשוט. לגבי הכלי יש צורך בהגעלה כבולעו כך פולטו, ורק אם יגעיל את הכלי מכל עבר נחשב הגעלה דהיינו שיכניס את כל הכלי לתוך כלי גדול. ובדיעבד פסק השולחן ערוך או"ח / סימן תנא סעיף ו' - קערות גדולות שלא יוכל להכניס תוך כלי ראשון, יתן עליהם אבן מלובן ויערה עליהם רותחין מכלי ראשון, והוי ככלי ראשון. וכן כל כיוצא בזה. ויעביר האבן על כל הכלי, שאז מגעיל כולו עכ"ל.
וכיון שזה לא מה שנעשה הרי אין היתר להשתמש בכלי בדבר חלבי.

בברכה אברהם מלמד

להכניס כלי בשרי לתוך סחוג

שאלה- הכנסתי כלי בשרי לתוך סחוג חריף האם החריף נעשה בשרי ?

ג. מ ירושלים

תשובה- לא. כיון שרק מחמת דוחק החיתוך אמרינן שצריך כדי נטילת מקום. ובמקרה זה שלא חתך את החריף אלא רק הכניס את הכלי לחריף לא אמרינן הכי.

כלי בשרי שחתכו איתו דבר חריף

שאלה- חתך דבר חריף בסכין בשרי שאינו בן יומו האם נאסר כדי נטילת מקום עם חלב?

תשובה- לא. כיון שבשולחן ערוך יו"ד בסימן סימן צו' כתב- צנון או סלקא שחתכם בסכין של בשר בן יומו, אסור לאכלם בחלב עד שיטול ממקום החתך כדי נטילת מקום, שהוא כעובי אצבע. ויש אומרים דהוא הדין לאינו בן יומו והוא מקונח.

הרי שסתם ויש הלכה בסתם. וכן פסק בילקוט יוסף במבוא לחלק או"ה ב דף יב'

אתרים מומלצים