שאלה- האם מותר ללכת לראות מלחמת שוורים באצטדיון?
תשובה- לא. שיש בזה משום אכזריות כלפי השור והוי צער בעלי חיים.
מקורות: כ"כ לאסור בשו"ת יחוה דעת (ג סימן סו): כי עצם ענין מלחמת השוורים הוא בניגוד גמור לרוח תורתינו הקדושה, שהוא תרבות אנשים חטאים ואכזרים אשר לא כאלה חלק יעקב. ונודע שאיסור צער בעלי חיים הוא מן התורה, שלכן ציותה התורה לפרוק המשא מעל חמורו של חבירו כשהוא רובץ תחת משאו. ולמדו מכאן בגמרא (בבא מציעא לא. ולב:) שאיסור צער בעלי חיים מדאורייתא. ובמסכת שבת (קכח:) אמרו, שבהמה שנפלה בשבת לתוך אמת המים, ואי אפשר לספק לה מזונותיה בעודה שם מפני שהמים עמוקים מותר להניח כרים וכסתות תחת רגליה כדי שתעלה עליהם ויוכל להאכילה, ואף על פי שבזה הוא מבטל כלי מהיכנו, שיש בזה איסור משום סותר, כמו שפירש רש"י (בשבת שם קכח. ובדף קנד ב). אף על פי כן התירו משום שאיסור מבטל כלי מהיכנו אינו אלא שבות מדרבנן ואילו צער בעלי חיים אסור מן התורה, ואתי דאורייתא ודחי לדרבנן. וכן פסקו הרמב"ם (שבת פרק כה הלכה כו), והטור והשלחן ערוך (או"ח שה, יט). וכיוצא בזה מבואר בתוספות עבודה זרה (יא.) שאיסור צער בעלי חיים יותר חמור מאיסור לא תעשה של בל תשחית. וכאן מרעיבים ומצערים את השור לפני כניסתו לזירת האיצטדיון, ואחר כך מתגרים בו ודוקרים אותו בכלי זיין, כדי שישתולל ויקפוץ לנגח בקרניו. ואילו רבותינו אסרו לאדם לאכול לפני שיתן לפני בהמתו לאכול, כמבואר בברכות (מ.), וסמכו על מה שנאמר ונתתי עשב בשדך לבהמתך, ואחר כך ואכלת ושבעת. וכן נפסק בשו"ע (או"ח סימן קסז). ובגמרא בבא מציעא (פה.) אמרו, במעשה של רבינו הקדוש, שיש לרחם אף על שרצים טמאים, משום שנאמר ורחמיו על כל מעשיו ושכל המרחם על בריותיו של הקדוש ברוך הוא, מרחמים עליו מן השמים, וניצול מיסורים.
ורבינו חיים בן עטר בספר אור החיים (בפרשת אחרי מות יז, יא) כתב, שאסור לנו להמית ולהרוג בהמה או חיה, שלא הותרה לנו אלא שחיטה לאכילת בשרה וכיוצא בזה, ואפילו שור שנגח והמית אדם, מיתתו רק על ידי סנהדרין של עשרים ושלשה ע"כ. ובנודע ביהודה תנינא (יורה דעה סימן י'), נשאל אם מותר לעסוק בציד חיות לשעשוע ולטיול, והעלה לאסור, הן משום שמביא עצמו לידי סכנה, והן משום שיש בזה אכזריות וצער בעלי חיים. וכן פסק בשו"ת שמש צדקה (יו"ד סימן יח וסימן נז). וראה עוד בעקרי הד"ט (יו"ד סימן א אות כ), ובשו"ת יהודה יעלה אסאד (יו"ד סימן קסד).
ולפי זה דעת לנבון נקל, כי הנכנס לאיצטדיון כדי לחזות במלחמת השוורים ומשלם דמי כניסה כאשר יושת עליו, חבר הוא לאיש משחית, ומסייע ידי עוברי עבירה, שאיסורו מבואר במשנה גיטין (סא.). וכן במסכת עבודה זרה (נה.). וראה בשו"ת כתב סופר חלק יורה דעה (סימן פג). ובמסכת עבודה זרה (י:ב) תנו רבנן, ההולך לאיצטדיון או לכרקום, ורואה שם את הנחשים (הנו"ן בפתח), ואת החברים, הרי זה מושב לצים, ועליהם נאמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב, כי אם בתורת ה' חפצו. ופירש רש"י, ההולך לאיצטדיון, הוא מקום שמנגחים שם את השור, וכמו שאמרו בבבא קמא (לט.) שור האיצטדין שנגח אדם ומת, אינו חייב מיתה, שנאמר כי יגח שור את איש, ולא שיגיחוהו. וכן אמרו עוד בגמרא עבודה זרה שם דרש רבי שמעון בן פזי, אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, אלו טייטראות וקרקסאות של גוים, ובדרך חטאים לא עמד, שלא עמד בקניגיון, ופירש רש"י, קניגיון, צידת חיות על ידי כלבים, שכל מעשיהם לשם שחוק וטיול. וכיוצא בזה בחולין (ס.) וכי משה קניגי היה ע"כ. ובאור זרוע הגדול (הל' שבת חלק ב סי' פג אות יז) כתב, שכל הצד חיות על ידי כלבים לא יזכה לראות בשמחת לויתן, כמבואר במדרש רבה ויקרא (פרשה י"ג סימן ג'). וכן כתב הרמ"א (בשו"ע שטז, ב) אף בחול אסור לצוד בכלבים, משום מושב לצים (תהילים א, א).
ואמנם נראה שהדבר ברור להתיר ללכת לגן החיות להסתכל בבריותיו של הקדוש ברוך הוא, כי נפשו של אדם מתפעלת מאוד מראייתו מעשה ידיו של הבורא, כמאמר הכתוב: מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך. אולם כל זה בהסתכלות בלבד במעשה ידיו של הבורא יתברך, אבל חלילה ללכת למקומות שמשתעשעים במעשה אכזריות על בעלי חיים והגורמים להטביע באדם מדה רעה ומושחת של אכזריות, ומשחית נפשו הוא יעשנה. ולא כאלה חלק יעקב. ולכן הדבר ברור שמצוה להודיע ברבים שלא ללכת למקומות כאלה. עכ"ל.
