הלכות חג ושבת
הבאים עלינו לטובה!!
ערב שבת
א. תספורת – גם
לנוהגים להמתין עם תספורת עד חג שבועות (מנהג האר"י) ניתן ונכון להסתפר בערב
שבת על מנת שלא להיכנס מנוול לחג.
ב. נר משמה -
הטוב ביותר והרצוי להדליק נר נשמה הדולק למשך 48 שעות, ובכלל זה נר שנועד לזיכרון
לנפטרים, אם לא הדליק לפני שבת נר כזה, יש מקום להדליק (ע"י העברה מאש
דולקת)בכל אופן לאחר צאת השבת נר זיכרון.
ג. עירוב תבשילין
– אין מניחים עירוב תבשילין, שכן זה נועד לטובת הכנה מיו"ט לשבת, ואילו משבת
ליו"ט אין מכינים דבר.
ד. נרות שבת וחג
– פתילות - לנוהגים לעשות שמוש בפתיל צף, יש להכין לפני שבת את הפתיל לתוך
הצף (ואם לא הוכן לעשות שימוש בכאלו שיש ודאי חורים מלאים ולא יהא מכה בפטיש בחג)
ה. חג"ז -
מי שיש לו חג"ז יש לחברו לפני שבת על מנת לעשות בו שימוש בחג
ו. קישוט
הבית בענפים – מותר לקצוף ענפים אף בשנה זו, שנת השמיטה לצורך קישוט הבית, אבל יש
לעשות הכנה זו כמובן לפני כניסת השבת, יחד עם זאת, בשל שנת השמיטה אין לרצוף ענפים
שיש עליהם פירות (שנאמר לאכלה ולא לאבדה).
שבת קודש
ז. הכנה
משבת ליו"ט – קדושת השבת גדולה מקדושת יו"ט, ועל כן אין עושים כל דבר
שיש בו בכדי הכנה משבת ליו"ט, וכפי שיפורט לקמן.
ח. סעודת שבת –
כיוון שרבים נהגו לאכול סעודת ליל חג שבועות מאכלי חלב, יש לשים לב כי אכילת הבשר
תסתיים באופן שישאיר את הזמן כפי שכל אחד נוהג עד לסעודת החג.
ט. סעודה שלישית
- מצווה לאכול בשבת שלוש סעודות. יחד עם זאת, כיוון שאנו מקיימים תפילת מנחה סמוך
לשקיעה ולאחריה לימוד וערבית ניתן לפתור זאת בכמה דרכים
1. להקדים סעודה שלישית לפני מנחה –
וראוי לסיים את הסעודה עד לשעה תשיעית של היום (16:40 לערך) כדי שיכנס ליו"ט
ולהתענג על סעודת החג.
2. לאכול מיני מזונות לאחר מנחה.
י. שינה
בשבת תענוג - בכל שבת, ואין חשש של הכנה משבת לליל שבועות (ויש שנקטו שלא לומר
בישן במפורש לכך).
יא. פתרון לשמירת טריות
האוכל - על מנת לשמר את האוכל טרי ולמנוע קלקולים ניתן להקפיא את האוכל לפני שבת
ולהציאו בשבת עצמה באחת הדרכים
1. סידור המקרר והמקפיא - ואגב זאת
הוצאת המאכלים הנצרכים, אבל בלי לטלטל מוקצה (היתר של הרב אריאל)
2. שימוש בחלק מהאוכל לטובת סעודה
שלישית ואת היתרה שנשארה אפשר לעשות בה שימוש לאחר מכן.
3. כמובן שמה שניתן לחמם באופן פשוט
במוצאי שבת כך יש לעשות. (כגון מרק וכד')
4. יש המתירים להוציא מהמקפיא בכל
אופן בשבת עצמה כי אין בכך מלאכה ואין בכך גדר של הכנה מצד שאין בזה רווח מיוחד
במוצאי החג והוצאת אוכל והפרתו מותרת גם בשבת.
יב. מקלחת בשבת ובחג -
באופן פשוט ישנה גזרה של חכמים על רחיצה בשבת, יש מספר טעמים
לגזירא ובינהם גם סייג שלא להגיע לידי איסורי שבת.
במציאות של שבת וחג הסמוכים יש שני טעמים להתיר לאלו הנצרכים לכך
1. כבוד החג
2. ואהבת לרעך כמוך
ולכן, מי שאכן נצרך (וסתמא דאינשי הרוחצים בכל יום ומצטערים בכך
נקראים נצרכים) לרחיצה הדבר אפשרי, כאשר העדיפות הפשוטה והברורה היא לרחוץ
ביו"ט עצמו (אף במים חמים, ניתן להקל ביתר קלות) ובמידה ויש צורך יש מקום גם
להקל ולרחוץ בשבת בעת הצורך, תוך תשומת לב לפרטים הבאים:
1. רחיצת כל גופו תעשה במים פושרים,
אין לעשות שימוש במים שהוחמו בדוד חשמל (מים מדוד השמש או מים מלפני שבת אפשרי
לעשות בהם שימוש), ברחיצה בשבת יש לרחוץ איבר איבר.
2. מי שהדבר קשה לו מאוד ומצטער גם
בפושרים יכול לרחוץ בחמים (וודאי שלקטנים יש לעשות כן).
3. סחיטה - ניגוב נעשה בדרך של
הסתפגות ואין לסרוק השיער לאחר מכן על מנת שלא לסוחטו.
4. יש לעשות שמוש בסבון נוזלי ולא
בסבון קשיח.
מוצאי שבת ערב חג שבועות
יב. צאת השבת - זמן צאת
השבת (למלאכה) הוא כפי צאת השבת הרגילה המופיעה בלוחות, כלומר, 20:13 (אפשר להקדים
ב 4 דקות ל 20:09).
יג. לפני שעה זו יש
להימנע מכל מלאכה ובכלל זה הכנה עד שיגיע צאת השבת. שכן אין מכינים משבת לחג וודאי
שאין עושים כל מלאכה בשבת עבור החג (גם מלאכות שהיו מותרות לבצע בחג).
יד. גם תפילת ערבית של
ליל שבועות תחל אז, על מנת שיתקדש החג בתפילה וסעודה מעת שמלאו "שבעה שבועות
תמימות"
טו. הדלקת נרות - כאמור
יש להדליק נרות החל משעה 20:13 ואילך.
טז. ברוך המבדיל בין קודש
לקודש - בטרם עושים כל מלאכה (ובפרט למי שטרם התפלל ערבית) יש לומר "ברוך
המבדיל בין קודש לקודש".
יז. חימום מאכלים
- את המאכלים יש לחמם לאחר צאת השבת ולאחר אמירת המבדיל בין קודש לקודש.
יח. קידוש והבדלה -
קנה"ז= יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן (אין מברכים על בשמים במוצאי שבת זו). יש
לשים לב כי את נר ההבדלה לא מכבים לאחר הברכה.
שמחת החג ותפילת שחרית
יט. מיחם בחג – מותר
להוסיף מים למיחם במידה ויחסר שכן מותר לבשל ביו"ט לצורך החג.
כ. בישול בחג –
איש איש כמנהגו, יש שנקטו ששמחת החג היא דווקא בבישול דברים חדשים בחג עצמו, ויש
שנקטו להכין הכל עד כמה שניתן לפני השבת ולאפשר לכל בני הבית לשמוח במנוחת החג ולימוד
התורה במהלך החג ולא לטרוח במטבח יתר על המידה.
כא. כיריים ומנגל גז –
בכיריים של גז החדשות יש כיום מצת חשמלי, יש לוודא כי הוצא השקע לפני השבת על מנת
שהמצת לא יעבוד והדלקת הכיריים תעשה ע"י העברה מאש דולקת.
במנגל גז יש לשים לב כי מדליקים את המבערים שאינם מחוברים למצת
ואין מפעילים את פעולת ההצתה.
חמירא סכנתא מאיסורא – כיון שביו"ט הותרה העברת אש ונאסר
כיבוי (הנמכת הגז לצורך הבישול בלבד מותרת, אבל לא כדי להוריד את עצמת הגז שלא
יבער), רצוי לעשות שימוש בדרכים בטוחות בלבד כגון ע"י חג"ז. כמובן שיש
להימנע מפעולת כיבוי אסורה אף שודאי שאין להשאיר אש דולקת. בעת הצורך, ניתן לחמם
מים בסיר קטן לטובת קפה או תה ולתת למים לגלוש ובדרך עקיפה זו לכבות את הגז למנוע
סכנה.
ברכות התורה והשחר לנעור כל הלילה
כב. גם מי שהיה ניעור כל
הלילה יכול לברך ברכת על נטילת ידים ואשר יצר אחר שעשה צרכיו כהכנה לתפילה
כג. ברכת התורה, ברכת אלוקי נשמה וברכת
המעביר שינה, צריך לשמוע ממי שישן. ואם אין מי שיברך עבורו, יברך ברכות אלו לאחר
שישן שינת קבע ויקום.
כד. שאר ברכות השחר יכול לברך אפילו לא ישן,
כיוון שהם שבח על מנהג העולם ולא על עצמו.
יהי רצון שתתקיים בנו תפילתנו בכל בקר ונזכה לקבל תורה באהבה ושמחה
בנעימות ובקדושה.
"והערב נא ה` אלוקינו את דברי תורתך בפינו ובפיות עמך בית
ישראל, ונהיה אנחנו וצאצאנו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כולנו יודעי שמך
ולומדי תורתך לשמה. ברוך אתה ה` המלמד תורה לעמו ישראל"
יהי רצון כי נזכה כולנו לעמוד כאיש אחד בלב אחד, מאוחדים ומדובקים
ולזכות כבימי מרדכי ואסתר, הדור קיבלו ויהא מעמד מתן התורה חי וניצב לפנינו מפעם
ומאיר את נשמתנו ורוחנו ומקרבנו בקדושה וטהרה אל בוראנו ויוצרנו.
חג שמח
ושבת שלום!!
