אלה- האם רות שכבה עם בועז כששכבה בלילה למרגלותיו?

שאלה- האם רות שכבה עם בועז כששכבה בלילה למרגלותיו?

תשובה- לא.
כמבואר בפסוקים-  ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו:  ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה:  ויאמר ברוכה את לה' בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר:  ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את:  ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני:  ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' שכבי עד הבקר:  ותשכב מרגלתו מרגלותיו עד הבקר ותקם בטרום בטרם יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן:
רות פרק ג, ח-יד 

מה פירוש שתילי תרומה שנטמאו שתלן טהרו מלקבל טומאה?

שאלה- מה פירוש :שתילי תרומה שנטמאו, שתלן, טהרו מלטמא?

תשובה- זו משנה במסכת תרומה פרק ט משנה ז "שתילי תרומה שנטמאו, שתלן, טהרו מלטמא".

והכונה ששתילי תרומה דהיינו נטיעות רכות של תרומה של כרוב למשל שעקרו אותם ונטמאו ולאחר מכן שתלו אותם מחדש, כיון שמחוברים לקרקע בטלו מתורת אוכל ואינם מקבלים עוד טומאה וכפי שמסביר כל זאת הברטנורה שם.

האם מותר לכעוס?

שאלה- בזוהר ״בחוק לישראל״ יום שלישי של פרשת השבוע מדבר בגנות הכעס,ואומר שאדם שכועס חייבים להתרחק ממנו,

אבל זה מטריד אותי כי,״רשי״ בסוף פרשת בהעלותך מביא וזה לשונו:״קל וחמר לבשר ודם שלא יכעס על חברו עד שיודעינו סרחונו״ רואים מפה שאם יודעינו סרחונו מותר לכעוס עליו!

ועוד בפרקי אבות כתוב ״קשה לכעוס ונוח לרצות חסיד״ גם פה רואים שחסיד קשה לכעוס אבל לפעמים כועס( כי כתוב ״קשה״)!

אבל הזוהר לא מחלק כלום!

אני לא מדבר מחכם שהתורה שהיא אש מביא אותו לדי כעס,שזה בודאי כשר כמו שהזוהר מביא!השאלה שלי בסתם אדם שהוא יהודי שומר תורה ומצוות ולפעמים כועס ולמה צריך להתרחק ממנו!

מה הגדר בזה?

תשובה- אכן ברש"י כתוב  בספר בראשית פרק יב פסוק ט

ויחר אף ה' בם וילך. מאחר שהודיעם סרחונם, גזר עליהם נדוי, קל וחומר לבשר ודם שלא יכעוס על חבירו עד שיודיענו סרחונו

אבל הכוונה שלא ממש יכעס אלא יראה פנים כועסות וכפי שכותב הרמב"ם בתחילה יסודי התורה שמה שכתוב ויחר אף ה', וכי יש לה' חס ושלום אף אלא שבא לסבר את האוזן. וכפי שאומרת הגמרא במסכת שבת שלעולם לא יכעוס אדם בתוך ביתו אך  אם עשו שלא כראוי יראה להם פנים כועסות עדי כדי כך שישבור כלים שבורים

ומה שכתוב בפרקי אבות שחסיד זה מי שפעם בזמן מרובה כועס, אז זו דרגה טובה ביחס למי שכועס כל הזמן אבל בדאי שעדיף לא לכעוס כלל וכפי שאומרים חז"ל שכעס מביא את האדם לכלל טעות וכפי שאומרים על משה רבינו שכעס נשתכחה ממנו הלכה

ולכן כל שכן שאדם פשוט צריך להזהר לא לכעוס ובשעה שהוא כועס יש להתרחק ממנו ואם הוא כועס באופן קבוע יש להתרחק ממנו באופן קבוע שאומרים חז"ל כל הכועס כל מיני גהנם שולטים בו.

ואומר רבינו האר"י ז"ל טורף נפשו בכפו שכל הכועס אם התעברה בו נשמה של צדיק היא בורחת ממנו

והגדר בזה הוא להשתדל להתקרב לצדיקים ולהתרחק ממי שאינם צדיקים

מה צריך לעשות בכדי שיגיע המשיח עכשיו?

שאלה-מה צריך לעשות בכדי שיגיע המשיח עכשיו?

תשובה- פעם אחת מרן הרב עובדיה יוסף דיבר על נושא משיח שאנו מצפים לו ומחכים לו

ואז בשיעור ביזדים במוצאי שבת בלוויין נראה בכל העולם.

הרב סיפר על הרב חיים מבריסק שהציעו לו להיות רב העיר. אבל הוא לא רצה בשום אופן ואז נכנס אליו חברו הטוב ואמר לו רבי חיים תראה בחוץ כמה אנשים מחכים לך ואתה מתמהמהה? מה קורה לך? (קיצר רמז לו מעט ענוה)

שמע זאת רבי חיים ואמר מה כל כך הרבה אנשים מחכים לי ואני פה? מיד לבש את המעיל שלו ויצא לעם וקיבל על עצמו את הרבנות.

ואז סיים מרן הרב עובדיה רבותי אם רבי חיים יצא לעם בגלל רוב ענוותו. אז תגידו לי למשיח אין יותר ענוה מרבי חיים.??????????????????

לזכות ולזכות והרי מחכים כבר למשיח מליוני יהודים ולא יום אחד אלא אלפי שנים. לא דין הוא שהוא צריך לבוא עכשיו ומיד?

ואז מרן זצ"ל אמר רוצים משיח?????????????? שאל את הציבור. הא מה אתם אומרים אתם בפייס גם רוצים משיח עכשיו ומידדדדד?

אתם לא עונים. רוצים עכשיו ומיד משיח?????? תענו נו

ואז אמר מרן (לאחר שכל הציבור ענו כן רוצים משיח עכשיו.

תמחאו לו כפיים למשיח כפיים תמחאו לו כפיים למשיח שיגיע עכשיוווווווווווווו

והציבור המשלוהב עשרות אלפי אנשים בכל רחבי העולם החלו למחוא כפיים למשיח שיגיע.

זה היה מעמד מדהים ומרומם. לא אשכח זאת ב"ה בחיים. זו היתה שבת וארא כמדומני שמדברים על הפלות היה שם דקטור שוסהיים הרב המקדים הוא התרגש פלאות. אך היה היה יפה

היו עוד כמה פעמים בקטנה שעשה את זה מרן. זה היה בשמחת תורה שאמר רוצים משיח תמחאו לו כפיים. וכל החברה מחאו כפיים למשיח.

אבל לצערנו עדיין המשיח לא התגלה. ומרן הלך לנו וכואב הלב אך אך אך

איפה כתוב שרבי יהודה בר עילאי היה לו בגד אחד והיה עשיר?

שאלה- איפה כתוב שרבי יהודה בר עילאי היה לו בגד אחד לו ולאשתו. וכאשר הרים את השטיח נעשה לו נס והיו מתחתיו ערמה של זהובים?

תשובה- מסכת נדרים מט: למטה "דביתהו דרבי יהודה נפקת נקטת עמרא עבדה גלימא דהוטבי כד נפקת לשוקא מיכסיא ביה וכד נפיק רבי יהודה לצלויי הוה מיכסי ומצלי וכד מיכסי ביה הוה מברך ברוך שעטני מעיל זימנא חדא גזר רבן שמעון בן גמליאל תעניתא ר' יהודה לא אתא לבי תעניתא אמרין ליה לא אית ליה כסויא שדר ליה גלימא ולא קביל. דלי ציפתא ואמר ליה לשלוחא חזי מאי איכא מיהו לא ניחא לי דאיתהני בהדין עלמא פירש רש"י דלי ציפתא - הגביה המחצלת שהיה יושב עליה.

ואמר ליה לשלוחא - דאזל לביתיה.

חזי מאי איכא - ראה כמה עושר יש לי, שנעשה לו נס ונתמלא כל אותו מקום זהובים.

מדוע ביקש דוד המלך משלמה להרוג את שמעי בן גרא, כיון שידיו של שלמה לא היו מגואלות בדם?

שאלה- למה, למה ביקש דוד משלמה להרוג את שימעי בן גרא? למה הוא מהכניס לשלמה את "מצוות" ההריגה, הרי ידוע שלדוד היה הרבה דם על הידיים. למה להכניס לשלמה גם דם לידיים?

תשובה- א- דוד לא ביקש משלמה להרוג את שמעי בן גרא. אלא אמר לו שאם יעבור על מצות המלך יש לו דין שחייב מיתה על שעבר על דבר המלכות.

ב- יש הבדל בין הריגה מחמת מלחמות ובין מחמת קיום דיני הסנהדרין. ובכל אופן לא מכובד לומר דם על הידיים כאילו מדובר באיזה רוצח ח"ו. במקרה זה דוד נלחם מלחמות ה'.

מהתניא משמע שאין לכל אחד כוח הבחירה להיות צדיק?

שאלה- להיות צדיק אין זה תלוי אך ורק בבחירתו של האדם כלל ראה:

ליקוטי אמרים תניא ע"מ כ.

"ובזה יובן כפל הלשון השבועה תהיה צדיק ואל תהיה רשע דלכאורה תמוה כי מאחר שמשביעים אותו תהיה צדיק למה צריכים להשביעו עוד שלא יהיה רשע, אלא משום שאין כל אדם זוכה להיות צדיק ואין לאדם משפט בחירה בזה כל כך להתענג על ה' באמת ושהיה הרע מאוס ממש באמת ולכן משביעים שנית אל תהיה רשע אף על פי שבזה המשפט הבחירה והרשות נתונה לכל אדם למשול ברוח תאותו שבלבו ולכבוש את יצרו שלא יהיה רשע אפילו שעה אחת כל ימיו, בן בבחירה סור מרע בין בבחירה ועשה טוב ואין טוב אלא תורה דהיינו תלמוד תורה שכנגד כולן".

תשובה-ראשית הרב כתב "ואין לאדם משפט בחירה בזה כל כך" משמע שיש גם בזה כח בחירה רק כיון שצריך הרבה השתדלות, לכן מעטים מאוד זוכים לזה.

ולגופו של ענין, ישנם כמה דרגות בלהיות צדיק. הרב כתב שהדרגה הכי גבוה של צדיק לא כל אחד יכול לזכות, וזה דרגה של להתענג על ה' באמת ושהיה הרע מאוס ממש באמת. אבל להיות צדיק ולא לעשות עברות ולקיים את כל המצוות זה לכל אחד יש את כוח הבחירה לעשות את זה.

מדוע יש יותר מצוות לא תעשה מאשר עשה, משמע שיש יותר סיכוי לחטוא?

שאלה- מדוע יש יותר אפשרות לחטוא(365 מצוות לא תעשה) מאשר לעשות מיצוות (248 מצוות עשה).


תשובה- אינם קשורים אחד לשני. גם לא לעשות מצות עשה זו עברה כגון אחד שלא ימול את עצמו. ואדברא יותר קל לא לחטוא כיון שזה בשב באל תעשה, מאשר לקיים מצוות שזה מצריך פעול בקום ועשה.
ובכל אופן הכל יחד זו שלמות שעל ידי כך הצדיק יסוד עולם מקיים את כל המצוות אז מגיע לשלמות תיקון הנשמה שלו.

הקב"ה ברא את האדם מאדמה, " חומר עכור" אז למה נידון אם עושה עברות?

שאלה- האדם נוצר מחומר הכי גרוע שיש בבריאה וזה מהאדמה, מאחר והאדמה היא היחידה שמרדה ברצון הבורא שצויה עליה להוציא "עץ פרי עושה פרי" ואילו היא הוציאה "עץ עושה פרי", ומשורש ומחומר מרידה זו נעשה האדם.

ולכן מי שלדוגמא מכין עוגת גבינה עם חלב מקולקל, שלא יתפלא שהעוגה לא יצאה טוב, ובטח אי אפשר "לבוא בטענה" לעוגה שהיא מקולקלת, ואם יש טענה אז הטענה על מכין העוגה, והנמשל ברור.

ראה שפתי חיים אמונה ובחירה חלק ב ע"מ קסז:

"שורש חטא אדה"ר נבע מחסרון האדמה שמחומריותה הוא נברא, שהיתה מחסרת האדמה משלימותה, אם כי אמנם חסרון האדם ע"י האדמה עדיין אינו מחייב חטא לולי הבחירה רעה, מ"מ השורש שהיה הגורם לבחירה רעה של האדם הוא נבע מחסרון האדמה, שחסרונה בשלימות היא איפשרה את החטא ע"י בחירה רעה".

לאור הדברים הנ"ל, מה הטענה על האדם שחוטא?

 ומדוע מצד אחד עליו לשלם על חטאים שהוא מעצם נשמתו לא רוצה לחטוא, ומצד שני הבורא מודה לאליהו ולמשה ומקבל את טענותיהם שהבורא גורם לנו לחטוא ע"י יצר הרע?

תשובה- כפי שכתבת אתה בעצמך לפני כמה שורות בשם השפתי חיים "אם כי אמנם חסרון האדם ע"י האדמה עדיין אינו מחייב חטא לולי הבחירה רעה".

הטענה היא, שעשה הקב"ה משחק שקול, מצד אחד יש לאדם נשמה חשובה שיכולה לעמוד בנסיונות ומצד שני אדם נוצר מחומר עכור מהאדמה, ועכשיו עליו להתגבר, יש לאדם את הבחירה להתגבר.

ובכל אופן הקב"ה לא בא בטענה על האדם, כיון שאין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו. אלא שחפץ להטיב, ובצורה נפלאה נותן לך את הנסיון ואחר כך מטיב לך על כך.

משל לילדים המשקים במשחק מונופול, התחילה מחלקים להם כסף חינם, ובכסך הזה שלא עבדו עליו מחשקים כמה שעות ונהנים אפילו אם בסוף יפסידו את הכסף, כיון שיודעים בסופו של ענין שלא עבדו על הכסף. רק ורטואלית נראה כאילו הפסידו במשחק.