שאלה- האם הישן ביום ומוריד את הציצית בשעת השינה, צריך לחזור ולברך עליה כשחוזר ושם אותה עליו?
תשובה- מעיקר הדין כן.
מקורות: בשו"ע (סימן ח סעיף יד) אם פשט טליתו, אפילו היה דעתו לחזור ולהתעטף בו מיד, צריך לברך כשיחזור ויתעטף בו. הגה: וי"א שאין מברכין אם היה דעתו לחזור ולהתעטף בו. ע"כ. וביארו האחרונים בדעת הרמ"א "אם בעת הפשיטה היה דעתו ללבוש מיד ואח"כ נשתהא איזה זמן והסיח דעתו גם בזה לכו"ע צריך לחזור ולברך (משנה ברורה סימן ח ס"ק לז)". ע"כ. וציין לגר"א (שם על סעיף יד) "דדוקא שמחזיר מיד וגם דעתו לחזור מיד כמ"ש בסי' רע"ג (בדיני קידוש במקום סעודה שצריך לאכול מיד) אבל העיקר כדעת השו"ע". ע"כ. נמצא שלדעת הש"ע צריך לברך גם כשחוזר ולובשו מיד, ולדעת הרמ"א אם עבר זמן, צריך לברך עליה שוב כשלובש אותה. וקיימא לן סב"ל ולכן רק אם שהה יברך על הצצית.
ורבינו האר"י ז"ל היה נוהג לברך על טלית קטן לאחר שהיה יוצא מהמקוה. והסבירו האחרונים שהסיבה היא מכיון שהיה שוהה במקוה מחצית השעה והוי היסח הדעת. כ"כ הבא"ח (פרשת בראשית ו, י) "בין בטלית גדול ובין בטלית קטן יברך מעומד. טלית קטן אם פושטו להכנס לטבילה לא יברך כשלובשו בעת שיצא, משום ספק ברכות. ואף על גב דמפורש בספר הכונות דרבינו האר"י ז"ל היה מנהגו לברך על טלית קטן אחר טבילה, מ"מ י"ל שאני רבינו האר"י ז"ל שהיה מתעכב בטבילה ועושה בה כונות הרבה ונעשה הסח דעת טפי. מיהו אם פושטו כדי ליכנס למרחץ דשוהה שם הרבה, יש לברך ע"פ מנהג האר"י ז"ל. ע"כ.
וכ"כ בקי' ילקו"י (סי' טז סע' ד, וכ"ה בשאר''י ח''א עמ' רמה) דהנכנס לבית הטבילה לטבול במקוה, והסיר מעליו הטלית קטן וחוזר ללובשו מיד אחר הטבילה, לא יברך עליו. אבל אם שהה במקום כדי רחיצת כל גופו, כחצי שעה, יכול לברך על הטלית קטן, כי השהייה חשיבא הפסק. ע"כ.
וכתב עוד (שם סעיף א, ב) "מנהג רבים שלא לברך על טלית קטן כלל, מכמה טעמים, ומתכוונים לפוטרו בעת שמברכים להתעטף בציצית על הטלית גדול. ונהגו כן מחשש שמא אין בטלית קטן כשיעור לאחר שמתכווץ בכיבוס, או שמא נקרעו החוטים בכיבוס, או שמא אין מברכים על בגד שאין יוצאים בו לשוק. וכן אינם רוצים להכנס למחלוקת בנוסח הברכה על טלית קטן, וכן אין רוצים להכנס למחלוקת הפוסקים אם הליכה מביתו לבית הכנסת הויא הפסק. ומכל מקום מעיקר הדין אפשר לברך גם על טלית קטן אם יש בו כשיעור המבואר לעיל (שיש בו כשיעור שתי אמות אורך, תשעים וששה סנטימטר, על אמה רוחב, ארבעים ושמונה סנטימטר. ושיעור זה הוא מלבד הנקב של בית הצואר, כלומר שצריך שיהיה שיעור הטלית אמה מלפניו ואמה מלאחריו מלבד הנקב, וחצי אמה מכל צד ברוחב הטלית שעל כל הכתף".
