איך מנפים קמח מלא או קמח כוסמין?

שאלה

כיצד צריך לנפות קמח כוסמין או קמח חיטה מלאה, מאחר והוא עבה יותר מקמח הלבן? בנפת משי דקה, הקמח בקושי יעבור.

תשובה- ב"ה שלום וברכה

הרב משה וויא כתב בחוברת בענייני קמח מחיטה מלאה כדלהלן:

א- לקנות קמח מיוחד מייצור ללא תולעים שנשמר לאחר מכן בוואקום ויש לו השגחה של גוף כשרות. ואין צורך לנפותו.

אם אין אפשרות להשיג קמח מלא כזה

ב- לנפות בנפה 40 "מש" 8 נקבים באורך חצי סנטימטר (שלא כמו קמח רגיל ב-70 "מש") את הקמח המלא שנותר בנפה מעבירים למשטח לבן, שוטחים שכבה דקה ובודקים היטב. אם נמצאו תולעים או קורים - אין לההשתמש בקמח המנופה היות ויתכן שתולעים קטנות עברו דרך הנפה.

ג- קמח מלא שנטחן בטחנת קמח רגילה ונמכר "בו ביום" או שנשמר בקירור מיום הטחינה, חייב ניפוי כמו כל קמח שנטחן בתחנת קמח. ואין לסמוך על דברי בעל החנות או המפעל כאלו אין צורך לנפותו.

בהצלחה רבה.

קפסולות עם צמחי מרפה האם אין בעיה של תולעים

שאלה- יש קפסולות ארוזות שמכילות צמחי מרפא האם צריך לחשוש לתולעים ? שהרי מדובר בירק. או בגלל שארוז ואין החייך נהנה מהם וגם אין אפשרות לראותם כלל . יהיה מותר.

תשובה- מותר בדיעבד שכבר נעשה, כיון שזה טחון זה בטל. כמבואר יורה דעה סימן ק סעיף א' בריה, דהיינו כגון נמלה או עוף טמא וגיד הנשה ואבר מן החי וביצה שיש בה אפרוח וכיוצא בהם, אפילו באלף לא בטל. ואין לו דין בריה, אלא אם כן הוא דבר שהיה בו חיות, לאפוקי חטה אחת של איסור. וכן צריך שיהא דבר שאסור מתחלת ברייתו, לאפוקי עוף טהור שנתנבל ושור הנסקל. וכן צריך שיהיה דבר שלם, שאם יחלק אין שמו עליו, לאפוקי חלב. ושו"ת מנחת יצחק חלק ט סימן עט ד"ה הנה בפה כתב להתיר לשתות ויטאמין שהרופאים נותנים בשביל חיזוק הגוף, והמה משקאות הנעשים מכבד ובשר של נו"ט, אם הם מרים כמבואר ביו"ד קנ"ה סעיף יג'. כש"כ בנידו"ד דהוי רק ספק וכן טוחנים את הצמחים עד דק. ובפרט שבולעו על ידי קפסולה.

האם מותר להוציא בשבת תולעים מישבן של תינוק?

שאלה
האם יש איזו בעיה בהלכה להוציא תולעים בשבת מטוסיק של תינוק? תודה
תשובה

כג אב תשע"א

ב"ה

שלום וברכה

כתוב בשו"ע / או"ח / סימן שטז / סעיף ט
פרעוש אסור לצודו בשבת אא"כ הוא על בשרו ועוקצו, ואסור להרגו. הגה: ואף לא ימללנו בידו, שמא יהרגנו, אלא יטלנו בידו, ויזרקנ.
ולכן הוא הדין במקרה זה שמותר להוציאו אך אסור להרוג את התולעת אלא יזרקנה ודיו.
 כיון שכתב הרמב"ם בהלכות שבת בפרק יא הלכה ב' שאסור מדרבנן להרוג תולעת הנולדת מעיפוש הפירות.
ונראה שהוא הדין במקרה זה. ואף אם לאחר מכן תמות, אין בזה איסור כיון שלא התכוון ולא הוי פסיק רישא. ואף אם ודאי תמות, יש להקל משום שלא מכוון להורגה, והוי פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן, במקום צער תינוק, שמסתבר דלכו"ע יהא מותר.
וכן אמר לי  שמותר להוציאה אף אם תמות, הרב צ'זנר, הפוסק בקהילת קודש אופקים
בהצלחה רבה

 אברהם מלמד