שאלה- יוצא לפגישות שידוכים, ומרגיש שהזקן שאינו מסודר, יכול לפגום לו בשידוך. האם יכול לסדר את הזקן בימי העומר?
תשובה- בערב שבת יכול להקל.
מקורות: כתוב בשו"ע (תצג, ב) נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת. ע"כ. ולפי זה היה לכאורה אסור לסדר הזקן בימי העומר. אלא שיש פוסקים האומרים שלא קבעו חכמים אלא שלא יספר את שערו ראשו אך לא דברו כלל בענין הזקן, ולכן יש המקלים לסדר או לגלח הזקן בימי העומר. ולכן כתבו הפוסקים שאם יש צורך בצירוף של כבוד השבת יש אפשרות להקל ולגלח את הזקן, וכפי שמבואר בילקוט יוסף (תצג, יב): החרדים לדבר ה' נזהרים גם לגבי גילוח הזקן, שלא לגלח בימי העומר. ואמנם יש אנשים שהדבר קשה להם מאד להמתין כל כך לגילוח הזקן, ולכן נהגו היתר לגלח בראש חודש אייר. וסמכו על הגאון הרדב"ז שהתיר בזה. והנוהגים לחוש לצואת רבי יהודה החסיד ואינם מסתפרים כלל בשום ראש חודש יכולים להתגלח בערב ראש חודש אייר. ובשנה שחל ראש חודש אייר ביום ראשון יכולים להתגלח בערב שבת שלפני זה. ויש אומרים שאם מצטער הרבה כשאינו מגלח זקנו בעומר, והוא במקום צורך גדול, יש להקל לו לגלח הזקן בכל ערב שבת לכבוד שבת, כי לא דיברו הפוסקים בגילוח הזקן כלל בזמנם. ומכל מקום טוב וראוי מאד להחזיק במנהג זה שלא לגלח גם הזקן. וכן נהגו כיום בני הישיבות ובעלי הבתים הקובעים עתים לתורה. וכן הוא ביבי"א (ב אבן העזר סימן טז) ובשו"ת חזון עובדיה (א עמוד כב) ובילקוט יוסף מועדים עמוד תלא). ועיצה טובה שלא לגלח את כל הזקן שיש נשים שיורידו את השידוך על כך. אלא אם כן חושב שאדרבא דבר זה יסייע.
תשובה- בערב שבת יכול להקל.
מקורות: כתוב בשו"ע (תצג, ב) נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת. ע"כ. ולפי זה היה לכאורה אסור לסדר הזקן בימי העומר. אלא שיש פוסקים האומרים שלא קבעו חכמים אלא שלא יספר את שערו ראשו אך לא דברו כלל בענין הזקן, ולכן יש המקלים לסדר או לגלח הזקן בימי העומר. ולכן כתבו הפוסקים שאם יש צורך בצירוף של כבוד השבת יש אפשרות להקל ולגלח את הזקן, וכפי שמבואר בילקוט יוסף (תצג, יב): החרדים לדבר ה' נזהרים גם לגבי גילוח הזקן, שלא לגלח בימי העומר. ואמנם יש אנשים שהדבר קשה להם מאד להמתין כל כך לגילוח הזקן, ולכן נהגו היתר לגלח בראש חודש אייר. וסמכו על הגאון הרדב"ז שהתיר בזה. והנוהגים לחוש לצואת רבי יהודה החסיד ואינם מסתפרים כלל בשום ראש חודש יכולים להתגלח בערב ראש חודש אייר. ובשנה שחל ראש חודש אייר ביום ראשון יכולים להתגלח בערב שבת שלפני זה. ויש אומרים שאם מצטער הרבה כשאינו מגלח זקנו בעומר, והוא במקום צורך גדול, יש להקל לו לגלח הזקן בכל ערב שבת לכבוד שבת, כי לא דיברו הפוסקים בגילוח הזקן כלל בזמנם. ומכל מקום טוב וראוי מאד להחזיק במנהג זה שלא לגלח גם הזקן. וכן נהגו כיום בני הישיבות ובעלי הבתים הקובעים עתים לתורה. וכן הוא ביבי"א (ב אבן העזר סימן טז) ובשו"ת חזון עובדיה (א עמוד כב) ובילקוט יוסף מועדים עמוד תלא). ועיצה טובה שלא לגלח את כל הזקן שיש נשים שיורידו את השידוך על כך. אלא אם כן חושב שאדרבא דבר זה יסייע.
