שאלה- האם צריך להשחיר את רצועות התפלין 'לשמה'?

שאלה- האם צריך להשחיר את רצועות התפלין 'לשמה'?

תשובה- לדעת הש"ע טוב להשחיר לשמן, ובדיעבד כשר, ולדעת הרמ"א אם לא השחיר לשמה, פסול.

מקורות: בב"י (סימן לג) הביא שבספר התרומה הסתפק אם צריך צביעה לשמה, ומשמע מדבריו שבדיעבד כשר, וכן פסק בש"ע (סי' לג סעיף ד): טוב שישחירם ישראל לשמן, ולא אינו יהודי. הגה: ומיהו בדיעבד כשר אם השחיר עור הבתים, אבל הרצועות אפילו בדיעבד, פסול. ע"כ. וכ"כ המשנ"ב (שם ס"ק כב) וז"ל, אבל בדיעבד כשר לדידיה אפילו ע"י א"י דס"ל דאפילו ברצועות לא בעינן השחרות כלל לשמן ורמ"א בהג"ה חולק עליו וס"ל דברצועות דהשחרות הוא הלכה למשה מסיני צריך השחרות לשמן וממילא באינו יהודי דאינו עושה לשמה פסול. ע"כ. 

ובדיעבד אם לא הושחרו לשמה, נחלקו האחרונים אם מועיל להשחיר שוב לשמה שלדעת המגן אברהם מועיל בכל, ויש חולקים, כמבואר בקול יעקב סימן לג ס"ק יז. ובכל אופן כתב בקול יעקב "לדידן דקבלנו הוראות מרן ז"ל אין נפקותא בכל זה דבעיקר הדין כשר בדיעבד, וכ"כ בשו"ת שבסוף זבחי צדק (ח"ב סי' ד)". 

ובכל אופן ס"ל לשו"ע שרצועות שחורות הוא מהלכה למשה מסיני. כמ"ש הש"ע שם בסעיף ג', הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ. ע"כ. ומקורו מדברי הגמרא במנחות (לה.) א"ר יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ע"כ. וכן פסק הרמב"ם בהלכות תפלין (פרק ג הל' יד). נמצא שלדעת הרמ"א אמרינן כלל שכל שהוא הלכה למשה מסיני בעינן לשמה. ואילו לדעת הש"ע אין כלל זה מוכרח, שיש דברים שהם הלכה למשה מסיני אך לא חייב לשמה כמו השחרת הרצועות, כמבואר. 

וראה עוד מה שכתב בזה הבית יוסף (סי' לג ד"ה וכתב) כתב הרמב"ם (תפלין פ"ג הי"ד) שאם לא יעשה הבתים שחורים, יעשה הרצועה מצבע הבתים. ע"כ. צריך לומר דאחורי הרצועה קאמר דאילו פני הרצועה אי אפשר לעשותם אלא שחורות דהא הלכה למשה מסיני נינהו. עכ"ל. 

ובענין להשחיר גם את הצד השני ברצועות כתב הב"י (שם ד"ה וכתב) וכתב הרמב"ם (שם) "ונוי הוא לתפלין שיהיו כולם שחורות הקציצה והרצועה כולה" כלומר שגם אחורי הרצועה יעשה שחור ולא נהגו כן. עכ"ל הב"י. והמנהג שאין הרצועה צריכה להיות שחורה מצד פנים כמבואר בקול יעקב (סי' לג ס"ק יג) וכ"כ בבן איש חי (שנה א' פרשת חיי שרה סעיף ד) אף על גב דעל פי הסוד משחירין הרצועות פנים ואחור שחורות כעורב כנזכר בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל לא נהגנו בכך. ושאלתי על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב ואמרו לי שיש נזהרין להשחיר פנים ואחור ויש שאין מדקדקין בזה. ע"כ.

תפילין שהצבע של הרצועות מתקלף, האם כשרות?

שאלה- תפילין שצבעו את הרצועות לשמה בצבע שחור שמתקלף, כששמים את הרצועות במים חמים או במים עם מלח, האם התפילין כשרות?

תשובה- כשרות למהדרין.

מקורות: בשו"ע (סי' לג סע' ג) "הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ". ע"כ. והוא לעיכובא כמ"ש הרמב"ם (הל' תפילין פרק ג הל' א) "שמונה הלכות יש במעשה התפילין כולן הלכה למשה מסיני ולפיכך כולן מעכבות ואם שינה באחת מהן פסל. שיהיו הרצועות שחורות וכו'" ולא כתבו הפוסקים תנאי שהצבע שעל הרצועות לא יוכל להתקלף, ממילא אף אם הצבע יכול להתקלף, התפילין כשרות. ואמנם מצינו שכתבו הפוסקים לדון בבתים של התפילין, כשהצבע מתקלף. דבשו"ע (סימן לב סעיף מ) כתוב "עור הבתים מצוה לעשותו שחור" וכתב שם המשנה ברורה (ס"ק קפה) "מה שחדשו סופרי זמנינו שמשחירין בטיחה שיכולין לקלוף בשלימות מכל צד מן התפלין וצורתו כמו נייר שחור זהו פסול (מספר נשמת אדם ושהסכים אתו הגאון בעל בית מאיר דלא כנודע ביהודה)". ומקור הדברים מחיי אדם (חלק א כלל יד), וז"ל: "מה שחידשו סופרי זמנינו, שאני קלפתי כל הגלאנץ מן הבית, וצורתו כמו נייר שחור, נראה לי דפסול" ועוד כתב בנשמת אדם (חלק א כלל יד סעיף ג) "שאלה- בענין שחרות בתים של תפלין שנהגו להשחיר אותן במין גומא ודבק עד שיכולין לקלפו מן הבית כמו שקלפתי בעצמי כמין עור העומד לעצמו והבית נשאר תחתיו לבן, ואף שהוא דבק שמבשלין, מכל מקום בודאי לא נקרא עור כי פנים חדשות באו לכאן". ע"כ. 

הרי שפסל המשנה ברורה בשם החיי אדם תפילין שטיחת הצבע על הבתים מתקלפת כאחד. אך אין משם ראיה לענייננו, מכיון שהמדובר שם זה רק על הבתים ולא על הרצועות. וכן מדובר שם בטיחה עבה שמתקלפת, ולא צבע דק שמתקלף. והיו שרצו לדמות מילתא למילתא ולומר שפסול זו המוזכר במשנה ברורה (סי' לב ס"ק קפה) הוא גם ברצועות, אך אין זה נכון לענ"ד מכיון שכאשר מקפלים את הרצועה הצבע לא נשבר, נמצא שאין בזה 'טיחה' של טיט, אלא צבע בעלמא. ומי שרוצה בכל זאת לפסול רצועות אלו, עליו להביא ראיה מהפוסקים הקדומים, שאין אפשרות להוציא לעז על כלל ישראל ובפרט בענייני ממונות בלי ראיות ברורות. וכן ראיתי מודעות מכמה תלמידי חכמים שבדקו את הרצועות הנ"ל והתירו אותם. ואף שהצבע יכול להתקלף כאחת, מה בכך, הרי זה כמו צבע פלסטיק, שנחשב לצבע ועם כל זאת מתקלף מהקירות, והוא הדין לנידון דידן. ואף שהרצועות נשארות לבנות לאחר הקילוף אין בכך כלום, מכיון שהראשונים והשלחן ערוך לא הצריכו שיהיה שחור לאחר שמוציאים את הצבע.

האם רצועות תפילין מתקלפות כשרות?

שאלה- האם תפילין שהרצועות שלהם מתקלפות כששמים אותם במים חמים חמש דקות או במים עם מלח, האם התפילין והרצועות כשרות?
תשובה- כשרות למהדרין לכל הדיעות של הפוסקים.
מקורות:
מכיון שכתוב שצריך לצבוע את התפילין בשחור, והן אכן צבועות בשחור.
וכן הצבע הזה סינטטי, לכן הוא גם כשר מדין המותר בפיך.
ואף שהרצועות נשארות לבנות לאחר הקילוף אין בכך כלום, מכיון שהראשונים והשלחן ערוך לא הצריכו שיהיה שחור לאחר שמוציאים את הצבע.
למעשה אם הרצועות המדוברות צובעים בצבע כמו פלסטיק, אז הוא מתקלף, בדיוק כפי שבביתו של אדם הצבע מתקלף מהקירות, והדבר נקרא צבוע. ואין בכך כלום שהוא מתקלף שאין תנאי שלא יתקלף, כמבואר. (ולגבי הדבקה בצבע שחור יש לדון)
ומה שיש שרצו להביא ראיה לפסול ממה שכתב המשנה ברורה זיע"א בסימן לב סעיף קטן קפה. מחילה, אך המשנה ברורה דיבר על הבתים, ולא על הרצועות. ומקור דבריו הם מהחיי אדם, וגם החיי אדם דיבר אך ורק בבתים ולא ברצועות
וזה לשון השלחן ערוך (סימן לב סעיף מ) "עור הבתים מצוה לעשותו שחור".
וביאר שם המשנה ברורה (ס"ק קפה) "מה שחדשו סופרי זמנינו שמשחירין בטיחה שיכולין לקלוף בשלימות מכל צד מן התפילין וצורתו כמו נייר שחור זהו פסול (מספר נשמת אדם ושהסכים אתו הגאון בעל בית מאיר דלא כנודע ביהודה)"
הרי מבואר שכל מה שדברו זה רק על עור הבתים ולא עור הרצועות.

ומה שרוצים לדמות מילתא למילתא ולומר שבעיה זו היא גם ברצועות, אין זה נכון לענ"ד מכיון שכאשר מקפלים את הרצועה הצבע לא נשבר, נמצא שאין בזה 'טיחה' של טיט, אלא צבע בעלמא שכשר לכל הדיעות. ומי שרוצה בכל זאת לפסול רצועות אלו, עליו להביא ראיה מהפוסקים הקדומים, שאין אפשרות להוציא לעז על כלל ישראל ובפרט בענייני ממונות החמור בלי ראיות ברורות.
ולכן פשוט וברור שרצועות ותפילין אלו שצבעו אותם בצבע שמתקלף ברבות הזמן כשרות למהדרין. וכן ראיתי כתוב מכמה תלמידי חכמים שבדקו את הענין והתירו את הרצועות לכתחלה. כן פסק הרב יוסף כהן שליט"א שחקר את הנושא ומצא שכולם מעבדים את הרוצועות באותו אופן.
במציאות הרצועות נראות כאילו הדביקו עליהם צבע שחור, אך אין זה נכון, אלא זו צביעה בצבע שחור שמתקלף
ברצועות של חברות נוספות הצבע מתקלף אם שמים את הרצועה במים עם מלח.
לגבי אם הצביעה היתה לשמה, לדעת השלחן ערוך אין צורך בצביעה לשמה, ואילו לדעת הרמ"א צריך צביעה לשמה. ואמנם צריך עיבוד לשמה גם לפי השלחן ערוך. אלא שיש הטוענים שאותן רצועות שפורסמו בזמן האחרון, יש בעיה של נאמנות עם אותו אדם שייצר את הרצועות.
בכל אופן הרב יוסף כהן פסק שהרצועות כשרות. וכן נראה למעשה.