שאלה- האם מותר לשלשה שלא שמעו קריאת התורה, לצרף מנין ולקרוא בתורה?
תשובה- לא. עד שיהיו לפחות ששה שלא קראו בתורה.
מקורות: בביאור הלכה (בסימן קמג ד"ה בפחות) כתב בשם הר"ן רפ"ק דמגילה בסוגיא דמגילה בזמנה קורין ביחיד דברובן שלא קראו סגי. ע"כ. היינו ששה וכן כתב בילקוט יוסף (סימן קמג סעיף ג): ששה שלא שמעו את הקריאה, בשני וחמישי או בשבת, מותר להם לצרף ארבעה נוספים שכבר שמעו את הקריאה, ולקרוא בספר תורה בברכות תחלה וסוף. (שארית יוסף חלק ג' עמוד רעא).
והביא שם מש"כ מרן זצ"ל בענין "דמבואר בדברי הרמב"ן (במלחמות גילה ה, א) שדין פריסה על שמע ודין קריאת התורה שוים בשיעורם, שחובות צבור הן, ואינן חובת כל יחיד ויחיד, וממילא הדין נותן שכשם שברוב מנין שלא שמעו, פורסין על שמע. וכמו שכתב מרן השו"ע (סימן סט) כך הדין לענין קריאת התורה. ואין לנו לחלק את השוים דכולהו בחדא מחתא מחתינהו. וכ"כ הר"ן במגילה (ה, א) "דכל הני דקא חשיב התם חובות ציבור הן. ואין עושים אותן אלא אם כן בעשרה או 'רובם' מחוייבים בדבר כגון שלא שמעו קדיש וברכו, אבל במגילה אין צריך עשרה אלא משום פרסומי ניסא". ומבואר שאם יש רוב מנין שלא שמעו קריאת התורה יכולים לצרף למנין אלה ששמעו ולקרות בתורה. והן אמת שיד הדוחה נטויה לומר דמה שכתב הר"ן דבעינן עשרה או רובם שמחוייבים בדבר, לצדדים קתני עשרה לגבי קריאת התורה, ורובם לגבי קדיש וברכו. מכל מקום נראה שהעיקר שאין לחלק ביניהם, וגם לגבי קריאת התורה די ברוב מנין שלא שמעו קריאת התורה. וכן מסקנת האשל אברהם מבוטשאטש (סוף סימן סט) שעל כל פנים אם יש רוב מנין שלא שמעו קריאת התורה יכולים להוציא ספר תורה לקרוא בתורה, אבל לא בשביל יחידים. וכן כתב בשו"ת קרן לדוד (סימן טז אות ג). ושכן פסק הגאון יעב"ץ בסידורו. עכת"ד. עי"ש באריכות.
