שאלה- האדם נוצר מחומר הכי גרוע שיש בבריאה וזה מהאדמה, מאחר והאדמה היא היחידה שמרדה ברצון הבורא שצויה עליה להוציא "עץ פרי עושה פרי" ואילו היא הוציאה "עץ עושה פרי", ומשורש ומחומר מרידה זו נעשה האדם.
ולכן מי שלדוגמא מכין עוגת גבינה עם חלב מקולקל, שלא יתפלא שהעוגה לא יצאה טוב, ובטח אי אפשר "לבוא בטענה" לעוגה שהיא מקולקלת, ואם יש טענה אז הטענה על מכין העוגה, והנמשל ברור.
ראה שפתי חיים אמונה ובחירה חלק ב ע"מ קסז:
"שורש חטא אדה"ר נבע מחסרון האדמה שמחומריותה הוא נברא, שהיתה מחסרת האדמה משלימותה, אם כי אמנם חסרון האדם ע"י האדמה עדיין אינו מחייב חטא לולי הבחירה רעה, מ"מ השורש שהיה הגורם לבחירה רעה של האדם הוא נבע מחסרון האדמה, שחסרונה בשלימות היא איפשרה את החטא ע"י בחירה רעה".
לאור הדברים הנ"ל, מה הטענה על האדם שחוטא?
ומדוע מצד אחד עליו לשלם על חטאים שהוא מעצם נשמתו לא רוצה לחטוא, ומצד שני הבורא מודה לאליהו ולמשה ומקבל את טענותיהם שהבורא גורם לנו לחטוא ע"י יצר הרע?
תשובה- כפי שכתבת אתה בעצמך לפני כמה שורות בשם השפתי חיים "אם כי אמנם חסרון האדם ע"י האדמה עדיין אינו מחייב חטא לולי הבחירה רעה".
הטענה היא, שעשה הקב"ה משחק שקול, מצד אחד יש לאדם נשמה חשובה שיכולה לעמוד בנסיונות ומצד שני אדם נוצר מחומר עכור מהאדמה, ועכשיו עליו להתגבר, יש לאדם את הבחירה להתגבר.
ובכל אופן הקב"ה לא בא בטענה על האדם, כיון שאין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו. אלא שחפץ להטיב, ובצורה נפלאה נותן לך את הנסיון ואחר כך מטיב לך על כך.
משל לילדים המשקים במשחק מונופול, התחילה מחלקים להם כסף חינם, ובכסך הזה שלא עבדו עליו מחשקים כמה שעות ונהנים אפילו אם בסוף יפסידו את הכסף, כיון שיודעים בסופו של ענין שלא עבדו על הכסף. רק ורטואלית נראה כאילו הפסידו במשחק.
