שאלה- האם צריך להסיר טבעות, בשעת נטילת ידים?
תשובה- אשה שלא רגילה להסיר בשעת נטילה ובשעת לישה, אינה צריכה להסיר, אפילו אם הטבעת מהודקת. ואם מקפידה להסיר בלישה, או בנטילה, שלא תתקלקל הטבעת, חייבת תמיד להסיר בשעת נטילה, אפילו אם הטבעת רופפת. ובדיעבד שנטלה והטבעת רופפת עלתה לה נטילה.
ואיש שאין דרכו להסיר בשעת מלאכתו או בשעת נטילת ידים, אינו צריך להסיר בשעת נטילה, אך אם דרכו להקפיד להסיר בשעת מלאכתו או בשעת נטילת ידים, חייב תמיד להסיר בשעת נטילה, ובדיעבד, אם הטבעת רופפת עלתה לו נטילה.
מקורות: זה לשון השו"ע (סימן קסא סעיף ג) "צריך להסיר הטבעת מעל ידו בשעת נטילת ידים, ואפילו הוא רפוי (ב"י). ואפילו אינו מקפיד עליו בשעת נטילה, הואיל ומקפיד עליו בשעה שעושה מלאכה, שלא יטנפו. ונהגו קצת להקל אם הוא רפוי, אבל יש להחמיר, כי אין אנו בקיאים איזה מיקרי רפוי". וכתב מגן אברהם (שם בס"ק יא), בשעת מלאכה- "היינו בשעת לישה, דבאיש אינו חוצץ שאין מסיר אותו אא"כ יש בו אבן טוב". וכן ביאר ביתר הרחבה המשנה ברורה (שם ס"ק יט) "ומסקי האחרונים דדוקא אשה שדרכה להקפיד להסיר הטבעת בשעת מלאכה, היינו בשעת לישה, אבל איש שאין דרכו להקפיד להסירו בשעת מלאכה כי אין דרכו ללוש אין צריך להסיר אותו בשעת נטילה, אפילו אם אינו רפוי. רק אם יש בו אבן טוב שגם איש דרכו להקפיד להסיר בשעת נטילה שלא יתלכלך מהמים אז יש לחוש להסירו משום חציצה. ע"כ. ועוד כתב שם המגן אברהם (שם ס"ק י) "ובדיעבד עלתה לו נטילה ברפוי, ובלבד שנטל מרביעית".
נמצא שאם לא מסירה בשעת נטילה ובשעת לישה, אינה צריכה להסיר, אפילו אם הטבעת מהודקת. ואם מקפידה להסיר בשעת נטילה שלא תתקלקל הטבעת, חייבת תמיד להסיר בשעת נטילה. וכן אם מסירה בשעת לישה, צריכה להסיר בשעת נטילה. ואם הטבעת רפויה ומסירה בשעת לישה או נטילה, לכתחלה צריכה להסיר בשעת נטילה, ובדיעבד עלתה לה נטילה. וכן הדין לגבי גבר שלא מסיר בשעת מלאכה או בשעת נטילה, שלא צריך להסיר בנטילה. וכן פסק ילקוט יוסף סימן קס"א (סעיף ב, ג עמ' פב).
