שאלה- האם מותר לערוך קניות לפני תפילת שחרית, לבקשת אשתו?
תשובה- לא יערוך קניות קודם תפילה. ולצורך גדול כגון שיש חשש של שלום בית, יוכל להקל ובתנאי שיקרא לפני כן ק"ש. וביום שישי מותר לקנות דברים לכבוד שבת לפני התפילה ויקרא לפני כן ק"ש. ולדעת הרמ"א מעיקר הדין מותר ובלבד שיברך לפני כן ברכות השחר. והמחמיר תע"ב.
מקורות: בשו"ע (סימן פט סעיף ו) אסור להתעסק בצרכיו, עד שיתפלל תפלת י"ח. הגה- ויש מקילין, לאחר שאמרו מקצת ברכות, קודם שאמרו ברוך שאמר, וטוב להחמיר בזה. ע"כ. נמצא שלדעת השו"ע מעיקר הדין אין לערוך קניות קודם התפילה ולדעת הרמ"א אפשר להקל לאחר ברכות השחר.
ומ"מ מאחר שהרמ"א מיקל לאחר שבירך מקצת ברכות, לכן אם יש חשש של שלום בית מסתבר שיוכל לסמוך על הרמ"א בצירוף דברי המגן אברהם הנ"ל לאחר שקרא ק"ש, שיש לומר שאין זה נקרא שעוסק בצרכיו אלא בצרכי מצוה של שלום ביתו וכבר אמרו רבותינו (נדרים סו:) "לעשות שלום בין איש לאשתו, אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים". ולכן ודאי שנקרא צורך מצוה. ומעין זה כתב בילקו"י (סימן פט סעיף לד) "אף על פי שאסור להתעסק בצרכיו קודם התפלה, מכל מקום טיפול בילדים וכיבוד אב ואם, וחינוך הילדים, חשיבי כצורך מצוה. ולעסוק בצרכי מצוה מותר קודם התפלה". וכ"כ באור לציון (חלק ב פרק מה סעיף כ) אף שאסור להתעסק בצרכיו קודם התפילה, כמבואר בשו"ע (סימן פט סעיף ג), מ"מ טיפול בילדים וכבוד אב ואם וחינוך ילדים חשיבי צורך מצוה, ולעסוק בצרכי מצוה מותר קודם התפילה, וכמ"ש בפר"ח (סימן פט ס"ק ו) אמרינן במסכת מגילה (כג.) בי"ט מאחרין לבא וממהרין לצאת, וכתב רש"י בי"ט מאחרין לבא לבית הכנסת שצריך לטרוח לסעודת יום טוב ע"כ. ומכאן יש סמך למה שנוהגין מקצת אנשים לקנות צרכי שבת בבוקר קודם תפילה, ועוד מדאמרינן בברכות (יד.) אסור לעשות חפציו קודם שיתפלל, משמע דוקא חפציו הוא דאסיר הא חפצי שמים ותלמוד תורה בכלל מותר. ע"כ.
ובענין קניות לכבוד שבת, כתב במגן אברהם (סימן רנא ס"ק ו) "אם לא ימצא לקנות אחר התפלה אזי יקנה ואח"כ יתפלל שזו מצוה עוברת וגם היא דאורייתא ובלבד שיקרא ק"ש קודם" נמצא שהקל דוקא לצורך מצוה דאורייתא של הכנה לצורך שבת וגם מצוה עוברת שלא יהיה לאחר מכן וגם בתנאי שיקרא קריאת שמע. ושמא דיבר בהווה שמצוי שצריך לקנות דברים לצורך שבת, וממילא הוי צורך מצות עונג שבת. אבל אין הכי נמי גם לצורך מצוה דרבנן היה מתיר. ובכף החיים פלאג'י (פרק כז סעיף י) כתב "אף על גב דאסור לקנות דבר קודם תפלת שחרית, זהו לשאר ימי השבוע, אכן בערב שבת מותר, היכא דהוא לצורך השבת" וציין דכ"כ הפרי חדש (סימן פט סעיף ו) "אמרינן במגילה (כג.) בי"ט מאחרין לבא וממהרין לצאת, וכתב רש"י- בי"ט מאחרין לבא לבית הכנסת שצריך לטרוח לסעודת יום טוב. ע"כ. ומכאן יש סמך למה שנוהגין מקצת אנשים לקנות צרכי שבת בבוקר קודם תפילה. ועוד מדאמרינן בברכות (יד.) אסור לעשות חפציו קודם שיתפלל, משמע דוקא חפציו הוא דאסיר הא חפצי שמים מותר". ושכ"כ בזכור לאברהם (חלק א מערכת ת). נמצא שלצורך שבת במקום צורך המיקל יש לו על מה שיסמוך, אלא שיקרא לפני כן ק"ש כמ"ש המגן אברהם דלעיל.
ומ"מ ברור שעדיף להסביר לאשתו את חשיבות הענין, משום שאין ראוי להקדים עסקיו לעסקי הקב"ה, ובכך לא תקפיד עליו. ולבני אשכנז יש מקום להקל בשופי, כפי שכתב הרמ"א הנ"ל.
