שלום,
אתה יכול להסביר לי את מסכת יומא פרק ז' משנה א'.
אני בן 14 ויש לי עבודה להגשה מוקדמת.
אני צריך להציג את זה בפני הכיתה.
בבקשה
בהצלחה
המשנה אומרת
משנה מסכת יומא פרק ז משנה א
בא לו כהן גדול לקרות אם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא ואם לא קורא באצטלית לבן משלו חזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן והסגן נותנו לכהן גדול וכהן גדול עומד ומקבל וקורא עומד וקורא אחרי מות ואך בעשור וגולל ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה ומברך עליה שמנה ברכות על התורה ועל העבודה ועל ההודאה ועל מחילת העון ועל המקדש בפני עצמו ועל ישראל בפני עצמן (ועל ירושלים בפני עצמה) ועל הכהנים בפני עצמן ועל שאר התפלה:
אצטלית (פירושו בגד) לבן משלו, (הכונה בגד שלו) להשמיעך שהקריאה בתורה אינה עבודה בבית המקדש, ולפיכך מותר לו לקרות באיזה בגד שיהיה. ואמרו אם רצה בבגדי בוץ קורא, השמיעך שמותר לו ללבוש בגדי כהונה ואפילו שלא בשעת עבודה. לפי שהכלל אצלינו בגדי כהונה נתנו להנות שלא בשעת עבודה. ונמסר הספר מיד ליד לכבוד ולגדולה. והקריאה היתה בעזרת נשים שמותר לאדם לישב שם, כי ממה שאמר עומד משמע שהיה יושב לפני כן. אבל מעזרת ישראל ולפנים אין יושבין בהם כלל אלא מלכי בית דוד בלבד לפי שאמר הכתוב ויבוא המלך דוד וישב לפני ה'. ומה שהצריכו לקרות ובעשור שבחומש הפקודים על פה לפי שאין איש אחד קורא בשני ספרי תורות משום פגם ראשון, וגם אין גוללין ספר תורה בצבור משום כבוד צבור, ולכן לא יגלול ספר תורה עד שיגיע לחומש הפקודים וגם לא יקרא בספר שני. ואלו השמונה ברכות, הראשונה אשר בחר בנו מכל העמים וכו', וקורא, ומברך אחר גמר הקריאה אשר נתן לנו תורת אמת וכו', וזו היא הברכה השניה. והשלישית רצה ה' אלקינו וכו'. והרביעית מודים אנחנו לך וכו', והחמישית סלח לנו וכו', והששית מתפלל בהתמדת השכינה במקדש ושיתמיד ה' הדרתו, והשביעית מתפלל שיברך ה' את הכהנים ויקבל קרבנותיהם וכיוצא בזה והשמינית מתפלל לתשועת ישראל ושינחילם ה' נצחון וחותם ברוך אתה ה' שומע תפלה.