שאלה- המשרטט את הקלף, לספר תורה תפילין ומזוזה, חייב לכוין לשמה?
תשובה- לא. והחש לכתחלה לשרטט לשמה בספר תורה מגילה ומזוזה תע"ב. אך בתפילין לכו"ע אין צורך לשרטט לשמה, שהחיוב לשרטט הלכה למשה מסיני, נאמר בשאר דברים ולא בתפילין.
מקורות: כ"כ ביאור הלכה (סי' לב סעיף ו ד"ה אין) אין צריך כלל שיהא שרטוט לשמה ואפילו במזוזה שעצם השירטוט הוא הלכה למשה מסיני, אפילו הכי אינה צריכה להיות לשמה. אך יש מן האחרונים שמחמירין בדבר לענין שירטוט (הב"ח במזוזה, והבני יונה אף בס"ת) אפילו דיעבד, ונכון לחוש לדבריהם על כל פנים לכתחלה. ע"כ. הרי שמעיקר הדין אין צריך שרטוט לשמה, ורק המחמיר תע"ב. וכל זה לענין ס"ת ומזוזה אבל בתפלין אין צריך לשרטט מהלכה למשה מסיני, רק בשביל ליישר את הכתב, ולכן אין צריך לשרטט לשמה.
ובכן, בענין תפלין כתוב בשו"ע (סימן לב סעיף ו) "אין צריך לשרטט כי אם שיטה עליונה, ואם אינו יודע ליישר השיטה בלא שרטוט, ישרטט כל השורות. הגה: וי"א שצריך לשרטט תמיד למעלה ולמטה ומן הצדדים, אעפ"י שיודע לכתוב בלא שרטוט, וכן נוהגין". ואם לא שרטט כלל בתפלין, בדיעבד כשר כמבואר בביאור הלכה (ד"ה אין) "בדיעבד, אם לא שירטט אפילו שיטה עליונה לדעת המחבר, או מכל צד לדעת הרמ"א, תלוי בין שיטת ר"ת ושאר הפוסקים. דלר"ת נפסל, אבל לפי מה דפסקינן בשו"ע (יו"ד סימן רעא ס"ה) אין לנו ראיה לפסול התפלין בדיעבד אף אם לא שירטט כלל, כן איתא בביאור הגר"א. ובדבריו ניחא, שלא כתב המחבר באורח חיים (סימן לב סעיף ו) לפסול בדיעבד, כמו שכתב להדיא ביורה דעה בס"ת ומזוזה. ע"כ. וכ"כ בקול יעקב (סי' לב ס"ק כח) "דאם לא שרטט גם שטה העליונה אף דעבד איסורא התפלין כשרים. דכן היה מעשה בבגדאד בסופר שכתב כמה תפלין בלא שרטוט והתיר הגאון רבינו יוסף חיים".
בענין ספר תורה כתוב במפורש בשו"ע (יו"ד סימן רעא סעיף ה) "ספר תורה צריך שרטוט, ואם כתבו בלא שרטוט, פסול". וכן בענין מזוזה כתוב במפורש בשו"ע (יו"ד סימן רפח סעיף ח) " (מזוזה) צריכה שרטוט, ואם כתב בלא שרטוט, פסולה". ובענין מגילה כתוב בשו"ע (סימן תרצא סעיף א) "וצריכה שירטוט כתורה עצמה". ויש לשרטט כל השורות כספר תורה ואף בדיעבד פסול, כ"כ בקול יעקב (סי' תרצא ס"ק ד) בשם הפוסקים. (ודלא כמגן אברהם שם ס"ק א, שכתב "די בשרטוט שיטה ראשונה שהסופרים בקיאים ליישר אח"כ. לבוש". וצ"ע בדברי המגן אברהם הנ"ל שכיון שנלמדה מגילה מספר תורה, מדברי קבלה מפסוקים, כדלהלן, מדוע די במגילה בשורה ראשונה). ומקור הדברים שמגילה צריכה שרטוט כספר תורה, הוא מהגמרא מגילה (טז:) "דברי שלום ואמת" (אסתר ט, ל) אמר רבי תנחום מלמד (שמגילה) שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה" ופירש רש"י (שם) "כאמיתה של תורה- כספר תורה עצמו, שרטוט הלכה למשה מסיני". וכן מבואר בירושלמי (מגילה א, א) "נאמר כאן "דברי שלום ואמת" ונאמר להלן "אמת קנה ואל תמכור" (משלי כג, כג) הרי היא כאמיתה של תורה מה זו צריכה שרטוט אף זו צריכה שרטוט". וכן נפסק בגמרא מגילה (יח:) "והלכתא תפלין אין צריכין שרטוט מזוזות צריכין שרטוט". וכן כתב בביאור הגר"א (יו"ד סימן רעא ס"ק טו). נמצא שספר תורה ומזוזה צריכים שרטוט הלכה למשה מסיני. ומגילה צריכה שרטוט מדברי קבלה, שכך תקנו חז"ל כשתקנו לקרוא מגילה. ותפלין אינן צריכים שרטוט, אלא בשביל ליישר את השורה, ובדיעבד אם לא שרטט כלל, התפלין כשרות.
ויש לציין שבענין המקור שמזוזה צריכה שרטוט, כן מבואר בגמרא מגילה (יח:( "והלכתא תפלין אין צריכין שרטוט, מזוזות צריכין שרטוט" ופירש רש"י (שם) "כך הלכה למשה מסיני". אך בביאור הגר"א (יו"ד סימן רפח ס"ק יד כתב "שם" ונראה שהתכוין לס"ק יב) ומצויין שם (בס"ק יב) שהמקור לשרטוט במזוזה, ממה שכתבו במגילה (ח:) "אין בין ספרים לתפלין ומזוזות וכו'" דהיינו שדינם שוה למעט הדברים שמנו שם. אך קשה שקיימא לן שאין דינם שוה לענין שרטוט. אלא שצריך לומר שהגמ' שם לא נחתה להשוותם לענין שרטוט, ומ"מ אין משם מקור לחיוב של מזוזה בשרטוט. וכן ציין בביאור הגר"א הנ"ל (ס"ק יב) לירושלמי (מגילה פרק א הלכה ט) "רבי זעירא בשם רבי אמי בר חיננא, ככתב ספרים כן כתב תפלין ומזוזות". וגם מישם נראה שאין ראיה לשרטוט במזוזה, כיון שלא נחתה שם הגמ' לענין שרטוט כלל, שלפי זה היה דינם צריך להיות שוה, וקיימא לן שמזוזה חייבת בשרטוט ותפלין לא. ושמא יש לומר שכיון שידוע שחלק מביאור הגר"א הוא ליקוט (כפי שמצויין (ליקוט) במקומות רבים וכן ביו"ד סי' רעא ס"ק טו, ועוד), יתכן שהמלקט לא כיון היטב. וצ"ע.
