שאלה- האם צריך להשחיר את רצועות התפלין 'לשמה'?
תשובה- לדעת הש"ע טוב להשחיר לשמן, ובדיעבד כשר, ולדעת הרמ"א אם לא השחיר לשמה, פסול.
מקורות: בב"י (סימן לג) הביא שבספר התרומה הסתפק אם צריך צביעה לשמה, ומשמע מדבריו שבדיעבד כשר, וכן פסק בש"ע (סי' לג סעיף ד): טוב שישחירם ישראל לשמן, ולא אינו יהודי. הגה: ומיהו בדיעבד כשר אם השחיר עור הבתים, אבל הרצועות אפילו בדיעבד, פסול. ע"כ. וכ"כ המשנ"ב (שם ס"ק כב) וז"ל, אבל בדיעבד כשר לדידיה אפילו ע"י א"י דס"ל דאפילו ברצועות לא בעינן השחרות כלל לשמן ורמ"א בהג"ה חולק עליו וס"ל דברצועות דהשחרות הוא הלכה למשה מסיני צריך השחרות לשמן וממילא באינו יהודי דאינו עושה לשמה פסול. ע"כ.
ובדיעבד אם לא הושחרו לשמה, נחלקו האחרונים אם מועיל להשחיר שוב לשמה שלדעת המגן אברהם מועיל בכל, ויש חולקים, כמבואר בקול יעקב סימן לג ס"ק יז. ובכל אופן כתב בקול יעקב "לדידן דקבלנו הוראות מרן ז"ל אין נפקותא בכל זה דבעיקר הדין כשר בדיעבד, וכ"כ בשו"ת שבסוף זבחי צדק (ח"ב סי' ד)".
ובכל אופן ס"ל לשו"ע שרצועות שחורות הוא מהלכה למשה מסיני. כמ"ש הש"ע שם בסעיף ג', הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ. ע"כ. ומקורו מדברי הגמרא במנחות (לה.) א"ר יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ע"כ. וכן פסק הרמב"ם בהלכות תפלין (פרק ג הל' יד). נמצא שלדעת הרמ"א אמרינן כלל שכל שהוא הלכה למשה מסיני בעינן לשמה. ואילו לדעת הש"ע אין כלל זה מוכרח, שיש דברים שהם הלכה למשה מסיני אך לא חייב לשמה כמו השחרת הרצועות, כמבואר.
וראה עוד מה שכתב בזה הבית יוסף (סי' לג ד"ה וכתב) כתב הרמב"ם (תפלין פ"ג הי"ד) שאם לא יעשה הבתים שחורים, יעשה הרצועה מצבע הבתים. ע"כ. צריך לומר דאחורי הרצועה קאמר דאילו פני הרצועה אי אפשר לעשותם אלא שחורות דהא הלכה למשה מסיני נינהו. עכ"ל.
ובענין להשחיר גם את הצד השני ברצועות כתב הב"י (שם ד"ה וכתב) וכתב הרמב"ם (שם) "ונוי הוא לתפלין שיהיו כולם שחורות הקציצה והרצועה כולה" כלומר שגם אחורי הרצועה יעשה שחור ולא נהגו כן. עכ"ל הב"י. והמנהג שאין הרצועה צריכה להיות שחורה מצד פנים כמבואר בקול יעקב (סי' לג ס"ק יג) וכ"כ בבן איש חי (שנה א' פרשת חיי שרה סעיף ד) אף על גב דעל פי הסוד משחירין הרצועות פנים ואחור שחורות כעורב כנזכר בשער הכונות לרבינו האר"י ז"ל לא נהגנו בכך. ושאלתי על מנהג החסידים בעה"ק תוב"ב ואמרו לי שיש נזהרין להשחיר פנים ואחור ויש שאין מדקדקין בזה. ע"כ.
