שאלה
שלום לרב.האם השמש סובבת את כדור הארץ כדברי חזל, או כמדענים שסוברים שכדור הארץ סובב את השמש,על פי ראיות מוכחות,ולמדנו בגמרא חולין נז: עם רבי שמעון בן חלפתא שבדק את דברי רבי עם הנוצה וראה שרבי טעה.הרמבם הלכות קידוש החודש פרק יז הלכה כד שהולכים אחר הראיה שניתגלתה.וכן בתוספתא הוריות פרק א ה עם הוראת טעות של בית דין וכפסק הרמבם בשגגות פרק יד הלכה ז שלא הוראה אלא טעות.תודה מראש לרב על התשובה ובכלל על כל התשובות
תשובה
ב"ה
שלום וברכה
הכלל אומר כך- התורה נתנה לבני אדם שיפסקו על פי ראיות במציאות ולא על ידי רוח הקודש או נבואה. וחז"ל היו חכמים גדולים וכמו שכתוב ששמואל היה בקי בשבילי הרקיע כמו שהיה בקי בשבילי נהרדעא.
ולכן כתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור שכל מורה הוראה צריך לדעת שני דברים א- את ההלכה ב- את המציאות. ונתן דוגמא- אם ידע החכם כל הלכות שעטנז, אך יחשוב שפשתן זה משי הרי שיורה להתיר בגד של צמר ופשתים.
וכן הדבר בענין רפואה. לענין צום יום הכיפורים. שיש לשאול את הרופא האם החולה מסוכן וכיוצא בזה.
ולכן לגופו של ענין. לגבי המחלוקת האם השמש סובבת סביב כדור הארץ או להיפך. איננו יודעים בודאות כוונת חז"ל כיון שכל ענין סיבוב סביב גוף מסויים הוא דבר יחסי. ולא מחייב שחז"ל לא יסכימו באופן עקרוני למציאות הידועה כיום. אך כיון שאין בזה נפקא מינא מעשית, חקירה זו אינה משנה.
דע- שאם אדם נמצא באנטרטיקה מקום שיש חצי שנה חושך, פסקו שיש לאדם להחשיב את הימים כפי השעות של ארץ ישראל שהיא מרכז העולם. והרי ידוע שאין ישראל מבחינה טופוגראפית בקו המשוה. אלא שלפעמים ההגדרות של חז"ל אינם כפי פשטות הביטוי המקובל אצלנו.
וכבר הרב משה לוי כתב בענין כינים שלדעת חז"ל אינם מתרבים מזכר ונקבה ולכן מותר להורגם בשבת וז"ל השולחן ערוך בסימן שטז' - פרעוש, הנקרא ברגו"ת בלשון ערב, אסור לצודו אא"כ הוא על בשרו ועוקצו, ואסור להרגו. אבל כנה, מותר להרגה; . וכתב הרב משה לוי ז"ל שכיום המציאות שונה ויהיה אסור להרוג כינה בשבת לפי זה. וחכמי בני ברק יצאו כנגדו. ומורינו הרב עובדיה החזיק את דבריו, אך סיים שאנו הולכים אחרי רבותינו. וכן לסיכום פסק הרב משה לוי שמותר להרוג כינה בשבת, כיון שאף אם המציאות השתנתה, מכל מקום חז"ל קבעו שמותר להרוג כינה בשבת, ולא גילו לנו את כל הטעמים לדבר. עיין במנוחת אהבה חלק ב' דף צב' וכן במילואים בסוף הספר.
נלמד מכאן שכל דבר לפי עניינו.
בהצלחה רבה
ואעתיק את לשון הרמב"ם שהבאת בשאלה, מחביבות לשון הזהב שלו.
רמב"ם / הלכות קדוש החדש / פרק יז / הלכה כד
מאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם אין חוששין למחבר בין שחברו אותו נביאים בין שחברו אותם האומות שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמתתו בראיות שאין בהם דופי אין סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו אלא על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע.
שבת שלום
אברהם מלמד
