שאלה
מה מקור הכינוי "רבן" של חכמי המשנה כגון "רבן גמליאל" או " רבן יוחנן בן זכאי" ?ברור שרבן הוא הרב שלהם, ברם את זה אפשר לומר על כל רב שהוא רבן של תלמידיו, יחד עם זאת יש תנאים שקיבלו כינוי זה דווקא וכאלה שקיבלו כינוי אחר כגון "רב" או "רבי" או שמם ללא כינוי כלל.אודה על התשובה, בכבוד רב.
שלום וברכה
ב"ה
לעת עתה לא מצאתי סיבה מדוייקת מדוע נקרא דוקא רבן
בפשטות נראה שכשהיה חכם גדול מאוד בעיני חכמי דורו קראו לו רבן, ופעמים רבות מדובר כשהיה נשיא אל לא תמיד. ונראה לענ"ד שהכוונה של רבן היא " רב רבנן" ובקיצור "רבן"
אך אין לשאול למה לא קראו כך לשאר החכמים הגדולים, כיון שחלק מהשמות נקראו ללא כללים, אלא שכך התרגלו לקרוא להם בזמנם, ולאחר מכן רבי העתיק את שם הכינוי המקובל שלהם במשנה.
רב- פירושו אמורא מבבל. (רב שהוא בר פלוגתיה של רבי יוחנן היה בסוף התנאים ותחילת האומראים).
רבי- אמורא מישראל וסימנך רבי ראשי תבות "רב ישראל".
ללא שם- גדול מרבן שמו. כיון שהיה כל כך גדול, כל שם תואר יוריד מערכו. ולכן נקראים התנאים הקדמונים בשמם. הילל שמאי ועוד.
אמנם באמוראים מצינו שמי שנקרא רבי, הרי שהסמיכו אותו כמו שמובא בב"מ פה: - הוה קא מצטער רבי למסמכיה ולא הוה מסתייעא מילתא א"ל לא לצטער מר לדידי חזי לי סיפרא דאדם הראשון וכתיב ביה שמואל ירחינאה חכים יתקרי ורבי לא יתקרי (הערה מגולש החפץ בעילום שם).
ב"ה אם אמצא עוד סיבה למה נקרא רבן אכתוב לך
וכן אם תמצא סיבות נוספות או מקורות אשמח לשמוע
שבת שלום
אברהם מלמד
