שאלה- מה מברכים על שקדים חיים ירוקים?
תשובה- ישנם שני זנים. יש זן שהפנים שלו לאחר גמר גידולו מר, ולכן עיקרו הוא הקליפה החיצונית ויברך עליה ברכת העץ (וזה הזן של רוב השקדיות הגודלות בצידי הדרכים והיערות). ויש זן שהפנים שלו לאחר גמר בישולו מתוק, ועיקר גידולו בשביל הפנים כשיתייבש, וזה הזן המצוי בימינו ביותר (וזה הזן מגדלים רוב החקלאים) וברכת הקליפה הירוקה שהכל נהיה בדברו.
מקורות:
בשו"ע (סימן רד סעיף א) "על שקדים מתוקים שאוכלים אותם כשהם רכים בקליפיהם מברך שהכל". ובשו"ע (סימן רב סעיף ה) שקדים המרים, כשהם קטנים מברך: בורא פרי העץ. גדולים, ולא כלום דאזוקי מזקי. וטעמא דמלתא, כשהם קטנים עיקר אכילתם היא הקליפה ואינה מרה, וכשהם גדולים עיקר אכילתם מה שבפנים והוא מר". וביאר המגן אברהם (סימן רד ס"ק ו) לא דומה לבוסר שמברכין בפה"א בסימן רב סעיף ב דהכא עיקר אכילתם הוא הקליפה החיצונה ולא נטעי להו אינשי אדעתא דקליפה (רשב"א סימן תכח)". וכן ביאר הט"ז (סימן רד ס"ק ה) "לא נטעי אותם אדעתא דהכי אלא שיגדלו ויתקשו ויעשו פרי בתוכם הלכך ברכתם שהכל". וכ"ה במשנה ברורה (סימן רד ס"ק יב).
בשו"ע (סימן רד סעיף א) "על שקדים מתוקים שאוכלים אותם כשהם רכים בקליפיהם מברך שהכל". ובשו"ע (סימן רב סעיף ה) שקדים המרים, כשהם קטנים מברך: בורא פרי העץ. גדולים, ולא כלום דאזוקי מזקי. וטעמא דמלתא, כשהם קטנים עיקר אכילתם היא הקליפה ואינה מרה, וכשהם גדולים עיקר אכילתם מה שבפנים והוא מר". וביאר המגן אברהם (סימן רד ס"ק ו) לא דומה לבוסר שמברכין בפה"א בסימן רב סעיף ב דהכא עיקר אכילתם הוא הקליפה החיצונה ולא נטעי להו אינשי אדעתא דקליפה (רשב"א סימן תכח)". וכן ביאר הט"ז (סימן רד ס"ק ה) "לא נטעי אותם אדעתא דהכי אלא שיגדלו ויתקשו ויעשו פרי בתוכם הלכך ברכתם שהכל". וכ"ה במשנה ברורה (סימן רד ס"ק יב).
ובענין הזן של שקדים המרים ביאר המגן אברהם (סימן רב ס"ק יב) שקדים קטנים- בפה"ע דכיון שהם ראוין לאכילה יותר כשהם קטנים נטעי להו אינשי אדעתא דהכי (הרא"ש). וכ"ה במשנה ברורה (שם ס"ק לה).
וכ"כ בספר הלכה ברורה (סימן רב סעיף כא, וסימן רד סעיף ח) לחלק בין שקדים שבסופם מרים שברכת הקליפה הירוקה העץ לבין הזן שבסופם מתוקים שברכת הקליפה הירוקה שהכל שלא נטעו אותם בשביל זה.