נצרר הדם ונתגלה לאחר מליחה האם העוף כשר?

שאלה- לפני מליחת העוף ראה בחלק מבשר העוף דם צרור. כיצד להכשיר עוף זה?

תשובה- לצורך בישול יחתוך את המקום הצרור, וימלך את העוף. ולצורך צליה אין צורך למלוח את החתיכה, כיון שצליה מוציאה גם את הדם הצרור.

מקורות:  בשו"ע (סימן סז ס"ד) נצרר הדם מחמת מכה, אסור לבשלו עד שיחתוך המקום וימלחנו יפה, אבל מותר לצלותו בין בשפוד בין על גבי גחלים, אפילו בלא חיתוך ומליחה.
וכתב כה"ח (סימן סז ס"ק טו, טז) "אינו ר״ל שיחחוך את הנצרר ויעקרנו משאר הבשר ואח״כ ימלחנו אלא בעודו מחובר עם שאר הבשר יחחכנו ויעשה בו קרע ולא ימלחנו בלא קריעה כמו שאר הבשר. וכל שצלאו או חתכו ומלחו לקדרה כדינו אפילו לא הלך מראה האדמימות שבו שרי". 

ועוד כתב כה"ח (שם ס"ק טוב) "אם נמצא בחתיכה א׳ בקדרה כשמבשלין בה בשר שנצרר הדם בין העור ובשר או בין הבשר והעצמות צריך שיהיה ס׳ באותה חתיכה עצמה נגד הדם. ובאם לאו אזי צריך ס׳ נגד כל החתיכה והחתיכה עצמה אסורה כמו בלב לקמן סי׳ עב משום שהדם שבתוכו הוא דבוק ונצרר בתוך הבשר ואינו יוצא י״ח מליחה בלא חתיכה. ודבר זה מצוי לפעמים בבשר בהמה שאינו ניכר מבחוץ רק אחרי הבישול כשחותכין הבשר נמצא לפעמים כן וצריך ליזהר בזה. וגם מצוי בעוף בירכים בין הרגל מה שדבק בגוף ודבר זה מצוי. ומיהו מ״ש צריך, שיהיה ס׳. באותה חתיכה עצמה וכו׳ היינו לנוהנין כדברי מור״ם ז״ל לקמן (סימן צב סעיף ד) דככל האיסורים אמרינן חנ״נ אבל לנוהגין כדברי הש״ע דלא אמרינן חתיכה נעשית נבלה רק בבשר בחלב אין צריך, אלא רק כנגד הדם ואפילו אין בחתיכה עצמה ס׳ כנגד הדם וכמבואר שם בש״ע ומיהו בענין החתיכה עצמה אם אין בה ס׳ נגד הדם אם מותרת לדברי הש״ע ית׳ לקמן סי׳ ע״ב לגבי לב וה״ה לכאן". ואם מצא את הדם הצרור לאחר מליחה יקלוף מקום הדם. 

ובספר מעין אומר (ח"ד פ"א עמוד לז סימן לח) כתב שאלה: קנו עוף בד"ץ וראו בו צרירת דם מחמת מכה, האם צריכים להוריד את מקום צרירת הדם? תשובה- סומכים על בדיקתם. ע"כ. ובביאור הסביר "שתלינן שמלחו כראוי כן דרך הכשר העוף כיום שחותכים אותו מאוד שאפילו כולו היה צרירת דם נראה שהיה די בזה". ומהשו"ע מבואר שאף שמלחו כראוי וכן מעיקרא חתכו את העוף כראוי עכ"ז כשרואים דם צרור תולים שהמכה היתה לפני השחיטה לכן צריך לחתוך מקום המכה. אלא שכיון שהדבר מצוי בשחיטה המונית שהעוף מקבל מכות לאחר השחיטה, מחמת הסרת הנוצות או שזורקים את העוף, לכן סובר הרב שיש לסמוך על כך בדרבנן. ואינו דומה למש"כ כף החיים דלעיל שלאחר בישול יש לדון אם מתבטל בששים כיון שבבית אינו מצוי שהעוף מקבל מכות, לכן לא סומכים שנעשה לאחר שחיטה.