שאלה- האם מותר להיות יחף בשעה שמברך ברכת מזון ושאר ברכות או כשעושה קידוש או אשה המדליקה נרות? תשובה- מותר, חוץ מבתפילת שמונה עשרה שיש לנהוג כאילו עומד לפני מלך, שבקריאת שמע או ברכת המזון ושאר ברכות מעיקר הדין אין מניעה, אף אם הוא ערום ורק מכסה ראשו ומקום ערותו, ואף בתפילה בדיעבד יצא י"ח. ומ"מ הנהגה נכונה להיות לבוש בכבוד וכל שכן שלא יהא יחף, כשמקיים מצוות.
לכתחילה יהא לבוש בשעה שעושה מצוות וקורא ק"ש ומברך, ומעיקר הדין אינו מעכב כמבואר במשנה ברכות (פרק ג) ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא. ע"כ. וכן מבואר מהמשנה (חלה פרק ב) "האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה". וכ"ה בשו"ע (סימן עד סעיף א) "היה ישן ערום בטליתו, צריך לחוץ בטלית על לבו ואז יקרא, משום דלבו רואה את הערוה אסור". וכ"ה בילקו"י (סימן עה סעיף א) "אסור לקרוא קריאת שמע או להתפלל או לברך ברכה ולומר כל דבר שבקדושה, או ללמוד בדברי תורה, כשהוא ערום, כל שלבו רואה את הערוה, ולא די במה שמכסה את גופו". הרי שאם ליבו אינו רואה את הערוה מעיקר הדין מותר.
ובענין תפילה לכתחלה יהא לבוש במכובדות כמבואר בשו"ע (סימן צא סעיף ו) "דרך החכמים ותלמידיהם שלא יתפללו אלא כשהם עטופים". ולא יהא יחף כמ"ש שם בסעיף ה "לא יעמוד ברגלים מגולים, אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים".
בדיעבד אף בתפילה יוצא ידי חובה כשהוא יחף, ק"ו מדין ערום כמ"ש בשו"ע (שם סימן צא סעיף א) "היתה טלית חגורה על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה, אסור להתפלל עד שיכסה לבו. ואם לא כסה את לבו, או שנאנס ואין לו במה יתכסה, הואיל וכסה ערותו והתפלל, יצא". וכ"ה בילקו"י (סימן צא סעיף ו) "אין ראוי להתפלל תפלת שמונה עשרה כשהוא יחף, ובפרט כשהוא בלי גרביים. ולכתחלה ינעל את מנעליו קודם התפלה, ואם הדבר קשה לו מאיזה אונס, רשאי להתפלל עם נעלי בית" (ילקוט יוסף הל' תפלה כרך א' עמוד שטו).
