שאלה- האם צריך להיזהר שלא תהיה מולו מראה בזמן שמברך ברכות הנהנין והשבח, כגון באשר יצר והמוציא וברכת המזון?
תשובה- לא.
מקורות: בעיקר הזהירו חז"ל שלא יתפלל במקום שגורם לו היסח הדעת על תפילת שמונה עשרה כמבואר בשו"ע (סימן צ סעק כג, ובסימן צח סעיף א ב) "לא יתפלל במקום שיש דבר שמבטל כוונתו, ולא בשעה המבטלת כוונתו". ולכן כתב בתשובת הרדב"ז (חלק ד סימן קז) שאין להתפלל כנגד מראה שלא יאמרו דלבבואה דידיה משתחוה. וגם נראה שמבלבל כונת המתפלל. ע"כ. אולם הגאון מהרש"ם בספר דעת תורה (או"ח סימן צ סעיף כג) כתב לפקפק על זה שהרי גם הבבואה נראית כמשתחוה ולכן התיר בזה בשעת הדחק. וכתב מרן הגרע"י בירחון אור תורה (טבת תשמ"ו) דהבו דלא להוסיף עלה נגד זכוכית של חלון. הביא דבריו בילקוט יוסף (חלק ב עמ' רכז). נמצא שגם לגבי תפילה מול מראה, אינה מילתא דפסיקתא לאסור, כל שכן לענין ברכות הנהנין, שלא משתחוכה בהן וכן לא ברור שמסיח דעתו.
ומ"מ גם בשאר ברכות יש להשתדל לכוין כמבואר בשו"ע (סימן ה סעיף א) "יכוין בברכות פירוש המלות". וביאר שם המשנה ברורה (ס"ק א) "אחז"ל (ברכות מז.) שלא יזרוק הברכה מפיו אלא יכוין בעת האמירה ויברך בנחת וז"ל ספר חסידים (סימן מו) כשהוא נוטל ידיו או שמברך על הפירות או על המצות השגורות בפי כל אדם יכוין לבו לשם בוראו אשר הפליא חסדו עמו ונתן לו הפירות או הלחם להנות מהם וציוהו על המצות ולא יעשה כאדם העושה דבר במנהג ומוציא דברים מפיו בלא הגיון הלב ועל דבר זה חרה אף ה' בעמו ושלח לנו ביד ישעיה ואמר "יען כי ניגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני" (ישעיה כט, יג)". ע"כ.
