שאלה- האם צריך להיזהר מהיסח הדעת בתפילה, רק בעמידה או בכל התפילה?
תשובה- לכתחלה גם בשאר התפילה.
מקורות: דעיקר הזהירות מהיסח הדעת צריך להיות בשעת עמידה שנחשב כעומד לפני מלך, כמבואר בשו"ע (סימן צח סעיף א, ב) "המתפלל צריך שיחשוב כאלו שכינה כנגדו. ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו. ולא יתפלל במקום שיש דבר שמבטל כוונתו, ולא בשעה המבטלת כוונתו. ועכשיו אין אנו נזהרין בכל זה, מפני שאין אנו מכוונים כ"כ בתפלה. ע"כ. מ"מ מכיון שתפילה ללא כונה כגוף ללא נשמה, ממילא ברור שיש להשתדל שלא להסיח את הדעת גם בשאר חלקי התפילה.
