שאלה- הבעל מחכה לאכול עם אשתו, ועובר זמן מנחה, האם תתפלל כעת? ואם לא התפללה, האם יש לה תשלומין, ותתפלל ערבית שניים?
תשובה- עדיף שהיא תתפלל, מכיון ששניהם חייבים בכבוד המקום. ועדיף שימתין לה דהוי משום כבוד האשה ודוגמא אישית שמראה שתפילתה חשובה בעיניו, ועליו מוטל להדריכה בעבודת ה'. ואם לבסוף לא התפללה ועבר הזמן תתפלל ערבית שתיים מכיון שנחשבת שוגגת ולא מזידה כיון שעשתה כך לצורך, ותתנה שאם פטורה מתפילה הוי השני תפילת נדבה.
מקורות: לכתחלה עדיף שתתפלל, ששניהם חייבים בכבוד המקום, ובמקרה הקיצוני ביותר יאכל בעלה לבד מספר דקות. ועדיף שימתין לה, שיש בזה גם משום כבוד האשה וגם משום דוגמא אישית וחינוך שחשובה תפלתה בעיניו, כאמור. שעל הבעל להדריך את אשתו בעבודת ה', כפי שכתב בספר פלא יועץ (ערך אהבת אשה ואשה) "עיקר האהבה היא אהבת הנפש, ועליו מוטל להוכיחה בנועם שיח, ולהדריכה בדרכי הצניעות, ולהרחיקה מלשון הרע וכעס וקללות והזכרת השם לבטלה וכהנה סדר נשים סדר נזיקין, ולהזהירה בדקדוקי המצוות, ובפרט בכל תפלות וברכות הנהנין ושמירת שבת וכדומה. ומה טוב ומה נעים ללמד לה דברי מוסר ולהגיד לה דברי חז''ל בכל הענינים הנוגעים לה וחומר שבהן, כי אז יחרד לבה ותזהר יותר מן האיש. ע"כ. ואמנם אם בעלה מקפיד עליה, עדיף שתאמר לו שיאכל ולא יחכה לה. אך ברור שאין זו הנהגה נכונה להקפיד על אשתו ואדרבא עליו לכבדה, כמבואר ברמב"ם (אישות טו, יט) צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז. ע"כ. הרי שעליו לכבדה ולא רוגז.
ובדיעבד שהחליטה לבסוף לאכול עמו ועבר זמן תפילת מנחה, תתפלל ערבית שניים, אם דרכה תמיד להתפלל מנחה, כפי שיש ללמוד מהשו"ע (סימן קח סעיף ח) שכתב "מי שהיה טרוד בצורך ממונו שלא יבא לידי הפסד, ועל ידי כך הפסיד מלהתפלל חשוב אנוס, ויש לו תשלומין. הגה: מיהו לכתחלה לא יעבור זמן תפלה משום הפסד ממון". ומסתבר שענין של שלום בית, לא גרע מהפסד ממון.
ומכיון שבאופן כזה לא ברור שהיתה נוצרת הקפדה וחסרון בשלום בית, תתנה ותאמר "אם אני פטורה מתפילה שניה, הרי היא נחשבת לתפילת נדבה", כמ"ש הביאור הלכה (שם ד"ה וכן מי) "אם אין ברור הזיקא, עולת תמיד כתב דהוי פושע ואליהו רבה כתב דהוא שוגג וא"כ הוי ספק ונראה דיתפלל ויתנה אם אני חייב הרי זה לחובתי ואם לא הרי הוא נדבה. פרי מגדים. ע"כ.
