שאלה- מי שאין לו כלי לנטילת ידים שחרית, האם כשיטול ישירות מהברז ללא נטלא, יברך על נטילת ידים?
תשובה- כן.
מקורות: בבית יוסף (סימן ד ס"ק ז) כתב שיש מחלוקת ראשונים אם צריך כלי לנטילה שחרית, שכתב: "משמע מדברי הרא"ש דלא בעינן כלי לנטילת שחרית וכן כתוב בהגהת מרדכי (ברכות סי' קצב) וכן כתב הר"ן (חולין לז: ד"ה מפני), אבל בתשובת הרשב"א (ח"א סי' קצא) כתוב לפיכך אנו צריכים להתקדש בקדושתו וליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו. עכ"ל. וכן דעת ה"ר דוד אבודרהם (דיני נט"י שחרית). וכן כתוב בספר הזוהר פרשת וישב (קפד:) על פסוק (בראשית לז יז) ויאמר האיש נסעו מזה".
ומ"מ בשלחן ערוך (סימן ד סעיף ז) פסק דלא מעכב כלי דכתב: טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה. הגה: מיהו אינו מעכב, לא כלי, וכו'". ממה שכתב השו"ע 'טוב' משמע שאין מעכב כלי וכן הרמ"א, כמבואר, וכ"כ שם המגן אברהם (ס"ק ו) פירוש בדיעבד היכא דאי אפשר בענין אחר אבל היכא דאפשר טוב להקפיד. ע"כ.
חזינן שאף שהב"י הביא בזה מחלוקת ראשונים ושכן כתב הזהר דבעינן כלי, עם כל זאת לא חשש לספק ברכות להקל, ואם הוא לא חשש, גם לנו אין לחשוש. שלא כמו במקומות שהאחרונים חששו לסב"ל מכיון שהיו שחלקו על השלחן ערוך. וכן פסק ובשו"ת אור לציון (ח"ב סימן א הלכה ה) דכתב "לכתחילה צריך ליטול דוקא בכלי, ובמקום שאין לו כלי, יטול ידיו שלש פעמים לסירוגין בלא כלי, ויכול לברך על נטילת ידים".
ואמנם בקי' ילקו"י (סימן ד סעיף א) חשש לסב"ל וכתב "אף על פי שמעיקר הדין אין צריך ליטול ידיו בכלי בנטילת ידים שחרית, מכל מקום כבר כתב מרן בשלחן ערוך, ש''טוב'' להקפיד בנטילת ידים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה. אולם מי שנמצא במקום שאין שם כלי ליטול את ידיו, יטול מהברז ג' פעמים לסירוגין. אך לא יברך על נטילת ידים". אך קשה על דבריו דהב"י עצמו לא חשש לסב"ל בזה. וכל שכן שהילקוט יוסף בעצמו כתב (בעמ' רצט ד"ה אם) שכיון שזו מחלוקת במצוה ולא בברכה, יש לסמוך על הרדב"ז דאומר דאין בזה משום סב"ל ולכן סיכם שם "ואם כן גם בנידון דידן לכאורה יש להורות שיוכל לברך". ע"כ.
ויש לעיין בדברי האור לציון שרצה ללמוד שלדעת הרמב"ם נטילת ידים שחרית מעכב כלי ולמד זאת ממה שהרמב"ם כתב שמעכב כלי בתפילה, אדרבא יש לדייק איפכא ממה שהרמב"ם (הל' ברכות ו, ב) השמיט את הנטילה שחרית בכלי שמעכב, ס"ל דלא צריך כלי בשחרית שכתב בסתם (הל' תפילה ז, ד) "כשנוטל ידיו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים", ובפרט שאם הדיוק היה נכון, הו"ל לבית יוסף, שמנה את הראשונים שמעכב להם כלי, להזכיר גם את הרמב"ם. ואף שלפעמים כשנוטל שחרית, זה גם לתפילת שחרית (כמו שכתב האור לציון) זה דוקא במקום שיש כלי, אבל כשאין לו כלי אדרבא לבוקר יעשה כעיקר הדין ויטול בברכה ללא כלי, גם לדעת הרמב"ם, ולשחרית יטול בלא ברכה. ויש לעיין בזה גם בילקוט יוסף (עמ' רצז) שהסביר כך את דברי הרמב"ם לדעת ערוך השלחן.
וז"ל האור לציון "אולם מדברי הרמב"ם (הל' ברכות ו, ב) נראה שסובר שנטילת ידים לתפילה צריכה להיות דוקא בכלי ובברכה, וככל דיני נטילת ידים לסעודה, שהרי כתב שם בהלכה ב', כל הנוטל ידיו לתפילה, מברך תחילה אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים. ובהלכה ו' שם כתב, "כל הנוטל ידיו, צריך להזהר בארבעה דברים, בכלי שיהיו המים שנוטלין בהן בכלי...". הרי שדעת הרמב"ם שאף נטילת ידים של תפילה צריכה כלי, ולפ"ז נטילת ידים של בוקר, כיון שפעמים שהיא גם נטילת ידים לתפילה, צריך ליטול דוקא בכלי. ולכן לכתחילה יש ליטול דוקא בכלי. אלא שמ"מ כיון שדעת מרן שאין צריך כלי, יש לסמוך על זה כשאין לו כלי, ויוכל גם לברך על נטילת ידים". ע"כ. וצ"ע. וכן לא ברור מדוע ביקש ללמוד דלכתחלה בעינן כלי מדיני נטילה לתפילה, בלאו הכי כתב השלחן ערוך 'טוב' ליטול מכלי.
לסיכום מי שאין לו כלי יברך על נטילת ידים שחרית, שכן סובר הבית יוסף שהביא מחלוקת ראשונים בזה ועם כל זאת לא חשש לסב"ל, ונראה שכן ס"ל לרמב"ם, וכן סוברים הרא"ש והש"ע והרמ"א והמ"א והאור לציון, ובפרט שבדיעבד לכו"ע לא הוי ברכה לבטלה, דסומך על השו"ע, ובפרט דהוי מחלוקת במצוה ולא בברכה ולפי הרדב"ז לא חוששים בזה לסב"ל, כפי שכתב הילקוט יוסף בביאור (חלק א עמ' רצז).
