שאלה- הרב מה ההלכה במקרה והגישו מרק שיש בו גם עוף גם ירקות הנראים. וגם אורז. האם יש כאן עיקר הפוטר הטפל? או כל דבר עם ברכתו?
תשובה- לענ"ד פשוט שיש בזה דין של עיקר וטפל. ובדרך כלל האורז הוא העיקר ופוטר בו את הכל אלא אם כן האורז מחוי ובקושי ניכר.
דין עיקר והטפל נלמד בחז"ל ונפסק בשולחן ערוך לגבי האוכל לחם עם דבר מלוח והלחם טפל למלוח שאוכלו להעביר את המליחות. מכאן יש ללמוד כל שכן לשאר דברים. משום ויש שחוששים שכיון שהטפל חביב עליהם כמו העיקר מברכים על כל דבר בנפרד.
כן הזכיר הרמ"א בסימן רי"ב מכל מקום מדברי השולחן ערוך לא משמע כך.
וזה לשון השולחן ערוך בסימן רי"ב
שו"ע או"ח ריב
סעיף א
כל שהוא עיקר ועמו טפילה (פי' דבר בלתי נחשב), מברך על העיקר ופוטר את הטפילה בין מברכה שלפניה בין מברכה שלאחריה; לא מיבעיא אם העיקר מעורב עם הטפל, אלא אפי' כל אחד לבדו; ואפילו פת שהוא חשוב מכל, אם הוא טפל כגון שאכל דג מליח ואוכל פת עמו כדי שלא יזיקנו בגרונו, מברך על הדג ופוטר הפת, כיון שהוא טפל. הגה: וי"א אם הטפל חביב עליו, מברך עליו ואח"כ מברך על העיקר (אגור בשם א"ז); הא דמברכין על העיקר ופוטר את הטפילה היינו שאוכלן ביחד או שאוכל העיקר תחלה, אבל אם אוכל הטפל תחלה כגון שרוצה לשתות ורוצה לאכול תחלה כדי שלא ישתה אליבא ריקנא; או שאוכל גרעיני גודגדניות למתק השתייה, מברך על האוכל תחלה אף על פי שהוא טפל לשתייה, ואינו מברך עליו רק שהכל הואיל והוא טפל לדבר אחר (ת"ה סימן ל"ה /ל"א/).
סעיף ב
מרקחת שמניחין על רקיקין דקים, אותם רקיקין הוו טפילה למרקחת, שהדבר ידוע שאין מתכוונים לאכול לחם.
לענ"ד אין צורך בזה ויש בזה חשש ברכה לבטלה.
ומכל מקום אעתיק לפניך את דברי הילקוט יוסף בסימן רי"ב
ז- האוכל [שלא בתוך הסעודה] תבשיל או אורז, ומונח לפניו בצלחת חתיכת עוף, או שניצל, או בשר, אם הבשר מעורב עם האורז, הוא טפל לגבי האורז, ומברך על האורז בלבד. ובפרט אם נתבשלו בקדרה אחת. אבל אם הבשר מונח בנפרד בצד הצלחת, ואוכלו לבסוף בפני עצמו בלי האורז, מברך גם על הבשר. ובפרט אם הבשר נתבשל בקדרה אחרת. והאוכל אורז ואפונה מעורבים זה בזה, או אורז וגזר וצימוקים מעורבים, מברך בורא מיני מזונות בלבד. וכן אם אוכל אורז עם מלפפון חמוץ, או זיתים כבושים, ואוכל המלפפון יחד עם האורז, אינו מברך, דחשיב כטפל, אבל אם אוכל המלפפון לבסוף לבדו, ולא אכל ממנו עם האורז, לא חשיב כטפל ומברך עליו בורא פרי האדמה, ועל הזיתים בורא פרי העץ. כל שאין אכילת המלפפון באה להעביר טעם האורז, שאז אין זה נחשב כטפל. [ילקו''י שם עמו' תקלג].
ט אף על פי שהלכה רווחת בידינו שהעיקר פוטר את הטפל בברכה ראשונה, אם הטפל חביב בעיניו כמו העיקר, יש אומרים שיכול להקדים לברך על הטפל, ואחר כך לברך על העיקר. ויש שחששו בזה לברכה שאינה צריכה, ואינו יכול לברך על הטפל לבדו. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמוד תקלו. ועיין היטב בשו''ת יביע אומר ח''ז סי' לב עמוד פט סוף ההערה].
יא האוכל כוסכוס עם ירקות שעליו, מברך מזונות על הכוסכוס, ואינו מברך על הירקות. ויש שמקדימים לברך על הירקות, ואוכלים כמה מהם לבדם, ואחר כך מברכים על הכוסכוס ומברכים עליו מזונות. ויש שחששו בזה לברכה שאינה צריכה, אחר שהירקות טפלים לכוסכוס, ולכל מנהג יש על מה לסמוך. [יביע אומר ח''ז חאו''ח סי' לב עמוד פט. ע''ש היטב].
לסיכום- לענ"ד די לברך על העיקר ולפטור השאר אך המברך על כל דבר בנפרד יש לו על מה שיסמוך
בהצלחה
