שאלה- מדוע הבורא לא נתן לנו טובה גמורה, כלומר נשמה בלי "להרעיל" אותנו שגורם לנו לחטוא (כידוע הנשמה מצד עצמה לא רוצה לחטוא), לדוגמה מה התועלת שמגישים לאדם צמא כוס מים ואומרים לו שיש בה רעל? במצב כזה עדיף לא את המים ולא את הרעל "לא מדובשך ולא מעוקצך" בלי טובות!, כשהאדם "היה" באין לא היה לו כלום אבל גם לא היה חסר לו כלום.
וכידוע שנתיים וחצי התווכחו בית שמאי והלל, והגיעו למסקנה "נוח לאדם שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו"
ואילו בזוהר ושלמה המלך אומרים דברים יותר ברורים:
זוהר שמות ג פרשת פקודי ע"מ תנח.
"וכל מי שלא יודע לסדר שבח אדונו טוב לו שלא נברא"
עם לועז קהלת ע"מ מ.
"ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח"
"(קכא) לאחר שרוב חכמה גורם רוב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב אמרתי בתחילה: אולי אנסה לילך בדרך ההולך שאינו חושב על אחירתו, ואולי הוא מאושר יותר מן החכם, אבל נוכחתי לדעת שבכל זאת יתרון החכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך, אבל כיון שגם חכמה מביאה מפח נפש, א"כ ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל הבלים ורעות רוח
(קכב) שמאחר ואין יתרון לחכמה על הכסיל לאחר שמקרה אחד להם, א"כ ממילא החכמה גרועה מן הכסילות, שע"י החכמה מסתכלים ברעות החיים ולכן: ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש.
כלומר לכתחילה נוח שלא נברא אבל בדיעבד לאחר מעשה יפשפש במעשיו, ותמיד כאשר יש לנו לכתחילה ובדיעבד מעדיפים את הלכתחילה, ורק מחוסר ברירה אנחנו בדיעבד.
בדרך כלל המוצר מעיד על היצרן, כשהמוצר פגום הטענה על היצרן ולא על המוצר.
נכון שבמקרה של האדם יש לו זכות הבחירה אבל זה כמעט משחק אבוד מראש מכיון "שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", ועוד שיצר הרע חזק מאיתנו פי כמה וכמה, נכון שכתוב "אילו הבורא לא עוזר לנו אין אנחנו יכולים לו", אבל עם כל זה רק מעט מאוד יצליחו להגיע לדרגה של צדיק, "והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף הכסף…"
תשובה- שאלה יפה שאלת. בדיוק זה מה שאומרים בית הילל ובית שמאי, אנחנו כבני אדם היינו מעדיפים לא להיוולד, ושהתיקון היה נעשה מאליו, אבל חכמתו יתברך גזרה אחרת ולא שואלים אותנו אם להיולד, לכן על כורחך אתה נולד על כורחך אתה מת ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון.
משל יאמר העץ לנגד, אך למה אתה חותך אותי?
יאמר לו הנגר אני פה המחליט ולי זה לתועלת אתה אין לך מספיק שכל להבין את זה.
לאחר שמהעץ נוצר שולחן ואדם רעב אוכל עליו בנחת וכך השולחן משמש עשרות שנים למאות בני אדם, מבין רק אז השולחן כמה היה חכם הנגר.
