שאלה- כתוב בחז"ל שהקדוש ברוך הוא בתחילה ברא את חוה דבוקה בחלק האחורי של אדם. ואחר כך הפיל על אדם תרדמה, ועשה לו עזר כנגדו, נפרדת ממנו. נשאלת השאלה, וכי הקב"ה הוא בן אנוש שחוזר בו, אם כך רצה מדוע לא עשה כך כבר בתחילה?
תשובה- חז"ל אומרים שאדם הראשון נזקק לכל החיות, ולא ניתקררה דעתו, וחשב כבר שלכל החיות יש בת זוג ורק לו אין. מה עשה הקב"ה הפיל עליו תרדמה וברא לו עצם מעצמיו, וברא לו אשה.
וההסבר לכך הוא, שאם מתחילה הכל היה משולם האדם לא היה יודע להעריך את האישה. לכן עשה לו הקב"ה חוסר, ואז כאשר ברא לו את האישה עזר כנגדו, ידע להעריך אותה יותר.
משל למה הדבר דומה? לזוג שזה עתה התחתנו, אם ההורים שלהם יקנו להם הכל, דירה מכונית מוצרי חשמל וריהוט, אז הם לא יחשיבו כל כך את כלי הבית שלהם. אבל אם יקבלו מההורים רק דברים בסיסיים, והם עצמם ישתדלו ויקנו את המוצרים הנצרכים לבית. אז כל חפץ בבית בני הזוג יעריכו אותו הרבה יותר.
מו"ר אבי הסביר הסבר שונה, שאם הקב"ה היה בורא מתחילה את אדם וחוה בנפרד, אז אדם היה יכול לחשוב שהוא חלק נפרד מאשתו. לכן ברא אותם הקב"ה מחוברים ורק אחר כך הפריד אותם. וכך יהיה ברור לאדם שהוא ואשתו הם חלק בלתי נפרד, וכן מבחינה רוחנית איש ואשה זו נשמה אחת שירדה לעולם.
ומכאן ואילך מאז ולתמיד, כל זוג הם נשמה אחת לפני שירדו לעולם, וכאשר מגיעים לעולם נפרדים כמה שנים עד החתונה ואז שוב מתחברים.
