שאלה לרב-
א. רציתי להבין את הדין ביטול כלי מהיכנו.
מתי אומרים ומתי לא?
הרי להניח קליפות גרעינים בכוס חד פעמית הוא ביטול כלי כמו להשארי שירי שתיה בכוס חד פעמית אחרי שתיה.
אז מה ההבדל. בכל מקרה אחרי השימוש שלנו הכוס תיזרק.
ב. עד כמה צריך להשתדל להתפלל במניין. הרי התפילה במניין אינה חיוב מהתורהואולי אם יש מאמץ מיוחד יפטור האדם עצמו
ואולי אם יש לו חיוב אחרכמו ביטול תורה או מצווה עוברת.... אין צורך שיתפלל במנין אלא ביחידות???
בברכה רבה
שלום וברכה
א-הכלל של ביטול כלי מהיכנו- הוא ששמים מוקצה בכלי.
לכן אין לשים קליפות גרעינים בכוס, אלא אם כן שמים לפני כן גרעין שלם.
לגבי שיירי תה, זה לא ביטול כלי מהכנו כיון ששיירי התה, ראויים לשתיה.
מה שהערתם, שבסוף בכל מקרה זורקים את הכוס, אינה הערה, מכיון שמעיקרא הכוס היא כלי, מה שמחליט לזרוק אותה, זה עניינו.
ב- כתוב בשולחן ערוך "ישתדל להתפלל במנין" ולמד האור לציון ,ומקורו מהאגרות משה, שדייק מהשולחן ערוך, שדוקא יש להשתדל, ואינה חובה גמורה, וכיון שכתב השולחן ערוך שהולכי דרכים, יש להם ללכת קדימה עד 4 מיל ולאחור עד מיל (18 דקות) נמצא כששיושב בביתו, יש להשתדל, עד הליכה של 18 דקות למנין, מכאן ואילך, אין זה בגדר השתדלות של חובה בשולחן ערוך.
בהצלחה אברהם מלמד
