שאלה- הלכתי לדרכי לתומי, לפתע עברה לפניו בחורה יפת תואר ויפת מראה, לא ראה יופי כזה מעודי. האם היה צריך לברך בשם המלכות שככה לו בעולמו?
תשובה- נקדים את דברי השולחן ערוך.
כתב השולחן ערוך או"ח סי' רכ"ה סעיף י'- הרואה אילנות טובות ובריות נאות, אפילו עכו"ם או בהמה אומר: בא"י אמ"ה שככה לו בעולמו. ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר, לא עליהם ולא על אחרים, אא"כ היו נאים מהם.
וכתב על כך המשנה ברורה שם בס"ק לב'- בין גברים בין נשים. ועכשיו לא נהגו כלל לברך ברכה זו (חיי אדם) ומ"מ נכון לברך בלא שם ומלכות.
והסביר בשער הציון סק' לג' ולי נראה משום דכונת הגמרא דוקא כשהם נאות ביותר כדאיתא ברמב"ם פרק י' מהלכות ברכות ומי יוכל לדקדק בזה עכ"ל.
ובחזון עובדיה הלכות ט"ו בשבט (דף תנ"ז סעי' כ"א) פסק כפשט דברי השולחן ערוך וז"ל- הרואה בריות נאות ואפילו נכרים נאים או בהמה נאה אומר בא"י אמ"ה שככה לו בעולמו, ואינו מברך כן אלא פעם ראשונה ולא יותר, לא עליהם ולא על אחרים, אא"כ היו נאים מהם. ובבאורים הסביר שהמדובר גם בראה אשה נאה שלא ראה אשה יפה כזו מעודו, ושכן פסק בספר אליה רבה.
לסיכום- לדעת מורינו הרב עובדיה יוסף אם ראה אשה יפה שלא ראה מעודו אשה יפה כזו, עליו לברך בשם ומלכות "שככה לו בעולמו" וכמו שפסק השולחן ערוך בסימן רכ"ה סעיף י'. והמשנה ברורה פסק שיברך ללא שם ומלכות.
יש לציין שעל פי דין אסור להסכתל על אשה לשם הנאה. כמבואר בשולחן ערוך אבן העזר בסימן כ"א. אך המדובר במקרה זה, שעברה לפניו במקרה ולא התכוון לכך. וכבר כתב הרמב"ם-המסתכל בעריות מעלה על דעתו שאין בכך כלום, והוא אינו ידוע שראיית העיניים עון גדול, שהיא גורמת לגופן של עריות שנאמר ולא תתורו (הלכות תשובה פרק ד')
וכתב השולחן ערוך בסימן כא והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה (ברכות כד.), ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. הרי שרואים כמה צריך להזהר מאוד מראיית נשים לשם הנאה.
אברהם מלמד
