שאלה
למה כשמברכים ברוך אתה...שהכל נהיה בדברו זה לא סתירה בין המילים כי הרי בהתחלה מדברים אל ה'' ברוך אתה ואח"כ שהכל נהיה בדברו היה צריך להגיד בדברך וכן באשר יצר -ברוך אתה...אשר יצר צריך לומר יצרת ? תודה לרב.
למה כשמברכים ברוך אתה...שהכל נהיה בדברו זה לא סתירה בין המילים כי הרי בהתחלה מדברים אל ה'' ברוך אתה ואח"כ שהכל נהיה בדברו היה צריך להגיד בדברך וכן באשר יצר -ברוך אתה...אשר יצר צריך לומר יצרת ? תודה לרב.
תשובה- כתב על כך בספר נפש החיים. עיין שם. מכל מקום יש להסביר שזה בבחינת רצוא ושוב. בתחילה אדם מרגיש להיות ראוי לדבר אל ה' בנוכח, אך כשמתחיל לברך עולה דרגה, ואז מבין שאינו ראוי לכן מברך בלשון נסתר. ועוד אפשר להסביר שהברכה מעיקרא בלשון נוכח, ומברכים על כך שבכללותו לגבי שאר הנבראים בכל זמן הוא נסתר.
אברהם מלמד