שאלה
שלום רב
אבקש להעביר אל כבודו העתק מכתב אשר שלחתי אל :
"האגף לתאום, מעקב ובקרה" של משרד ראש הממשלה . אני פונה אל כבודו מכיוון שכבודו מבחינתי הנו האדם הכי קרוב לאלוהים בעת הזאת . ובאם יש לי בקשה לאלוהים וברצוני גם לקבל מענה אזי כבודו מבחינתי הנו האדם הראוי .
ולך התודה .
ד.
שלום רב
שמי ד. ואני בנה של ב. אשר בשמה אני פונה אליכם .
מכל הבירורים והנסיונות לקבל הכרה ועזרה בעבור אמי כשלו .
וכאן אני שואל למה והאם יש ניצוץ של תקווה לטיפול אחד פרטני וטוב בעבורה .
ב. היתה ילדה בת 10 עת פרצה מלחמת העולם השניה .
** כילדה בת 10 הפכה באישון לילה לפליטה בארצה עת ברחה ונמלטה מצפורני הצורר הנאצי .
*** נאלצה לענוד טלאי צהוב .
*** לאורך זמן חייתה תחת עוצר ונשללה ממנה החירות .
**** נאלצה להפסיק לימודיה ובגין כך נמנעה ממנה השכלה .
***** חוותה רדיפות , השפלות , אלימות (הן מצד הנאצים י"ש והן מצד הרוסים).
ב. עלתה לארץ ישראל בשנת 1958 עת נפתח צוהר הזדמנות בתקופת השלטון הקומוניסטי .
ב. היום אשה זקנה , בת 83 , חולה ומתקיימת מקיצבת שארים של הביטוח הלאומי .
ולאחר כל האמור לעי"ל אשר נכתב בתמציתיות ע"מ לא להלאות אתכם תשובת משרד האוצר של מדינת ישראל :
מצטערים אבל ... החוק אומר שכל מי שעלה מרומניה לאחר שנת 1953 לא זכאי להכרה ולגמלה.
ואני שואל :
האמנם ?
הכיצד ?
היש מקום ששם מצוי יהודי בעל לב חם , אנושי ויכולת הגיונית למתן תשובה בעבור אמי ?
אשמח לקבל מכם מענה
בברכה ד.
תשובה
שלום רב
אבקש להעביר אל כבודו העתק מכתב אשר שלחתי אל :
"האגף לתאום, מעקב ובקרה" של משרד ראש הממשלה . אני פונה אל כבודו מכיוון שכבודו מבחינתי הנו האדם הכי קרוב לאלוהים בעת הזאת . ובאם יש לי בקשה לאלוהים וברצוני גם לקבל מענה אזי כבודו מבחינתי הנו האדם הראוי .
ולך התודה .
ד.
שלום רב
שמי ד. ואני בנה של ב. אשר בשמה אני פונה אליכם .
מכל הבירורים והנסיונות לקבל הכרה ועזרה בעבור אמי כשלו .
וכאן אני שואל למה והאם יש ניצוץ של תקווה לטיפול אחד פרטני וטוב בעבורה .
ב. היתה ילדה בת 10 עת פרצה מלחמת העולם השניה .
** כילדה בת 10 הפכה באישון לילה לפליטה בארצה עת ברחה ונמלטה מצפורני הצורר הנאצי .
*** נאלצה לענוד טלאי צהוב .
*** לאורך זמן חייתה תחת עוצר ונשללה ממנה החירות .
**** נאלצה להפסיק לימודיה ובגין כך נמנעה ממנה השכלה .
***** חוותה רדיפות , השפלות , אלימות (הן מצד הנאצים י"ש והן מצד הרוסים).
ב. עלתה לארץ ישראל בשנת 1958 עת נפתח צוהר הזדמנות בתקופת השלטון הקומוניסטי .
ב. היום אשה זקנה , בת 83 , חולה ומתקיימת מקיצבת שארים של הביטוח הלאומי .
ולאחר כל האמור לעי"ל אשר נכתב בתמציתיות ע"מ לא להלאות אתכם תשובת משרד האוצר של מדינת ישראל :
מצטערים אבל ... החוק אומר שכל מי שעלה מרומניה לאחר שנת 1953 לא זכאי להכרה ולגמלה.
ואני שואל :
האמנם ?
הכיצד ?
היש מקום ששם מצוי יהודי בעל לב חם , אנושי ויכולת הגיונית למתן תשובה בעבור אמי ?
אשמח לקבל מכם מענה
בברכה ד.
תשובה
ב"ה
ד. שלום וברכה
סיפורה האישי של אימך פשוט מרגש עד מאוד. אנשים אלו כתבו במו ידיהם, ובחיי היום יום שלהם, את ספר ההסטוריה של עם ישראל, לדורותיו.
אספר לך מעשה.
היה פעם צדיק אחד שקראו לו רבי אלעזר בן פדת. הוא הי עני מרוד, עד כדי כך שכאשר היה עושה הקזת דם לרפואתו, לא היה לו כל אוכל או משקה לחזק את גופו. פעם אחת לאחר הקזה, לא מצא מה לאכול, ובלית ברירה אכל שום שהיה בביתו. נחלש גופו ונפלה עליו תרדמה. בחלומו הלגה אליו האלקים. שאלו- עד מתי אצטער בעולם הזה? ענה לו האלקים- האם רצונך שאהפוך את העולם לששת ימי בראשית, ואולי תוולד שוב במזל של פרנסה. שאל- וכי כל זה וכבודו אומר שרק אולי אוולד במזל של פרנסה, שיתכן שאף אם ייהפה שוב העולם, שוב יהיה עני ויצטער? ושוב שאל- כמה שנים נשאר לי יותר. האם לחיות יותר, או שכבר חייתי את רב ימי? ענה לו הקב"ה- חיית כבר רב שנותיך!
אמר לו אם כן איני רוצה. אמר לו הקב"ה בשכר זה שקיבלת על על עצמך את הצער ואמרת שאינך רוצה אתן לך בעולם הבא שכר רב.
הרי שאין אנו מבינים את דרכי האלקים. שצדיק כזה אין לו אפילו מעט אוכל להחיות את נפשו.
וכן מעשה ברבי עקיבא שהיה 40 שנה עם הארץ ו-40 שנה למד ו- 40 לימד. הרי שרב ימיו מסר נפשו על התורה והמצוות. ולימים תפסה אותו המלכות והרגה אותו על ידי שסרקו את בשרו במסרקים של ברזל. ואמרו רבותינו, שהגיע לו כך כיון שהיה גילגול של אחי יוסף שמכרו אותו למצרים.
הרי שאם לא היו מגלים לנו חז"ל טעם זה, הדבר היה קשה מאוד בעינינו איך צדיק כזה מת במיתה משונה כזו.
אלא- שנסתרות דרכי האל.
אך אנו בני אדם יש לנו את הבחירה להטיב עם הזולת כמה שאפשר. ולכן- אני ממש מצטער בצערה של אימך. נסה כפי יכולתך לדאוג לה, שלפחות בשנים אלו שהיא כבר מבוגרת, יהיה לה נחת רוח כמה שאפשר.
ולצערינו חבל שהשלטונות מתייחסים בצורה כזו לאנשים אלו שסבלו כל כך הרבה בחיים.
בהוקרה רבה - אברהם מלמד