שאלה- נטל ידים למים אחרונים אך לא אמר ''מים אחרונים חובה'' וכבר התחיל לברך ברכת המזון, מה דינו?
תשובה- יצא, דאינו מעכב ורק לכתחלה אומרים זאת במקום דברי תורה.
מקורות: לכתחלה יש לומר דברי תורה כשאוכל פת, משום מה שנאמר במשנה באבות (ג, ג) "רבי שמעון אומר שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים" וביאר שם רש"י "רגילין בני אדם לפטור עצמן בברכת המזון". ע"כ. ויש הנוהגים לומר הלכה פסוקה המוזכרת בשו"ע (סימן קפא סעיף א) "מים אחרונים, חובה" כמ"ש בספר בן איש חי (פר' שלח לך הל' ז) "במאמר רז"ל שאמרו "מים אחרונים חובה" רמוז כמה כונות סודיות של מים אחרונים, ולכן טוב שהאדם קודם שיושיט ידו ליטול מים אחרונים יאמר הלכה זו "מים אחרונים חובה", והיה מנהג עט"ר הרב מו"ר זקני רבינו משה חיים ז"ל לומר הלכה זו קודם נטילת מים אחרונים, ולפעמים היה סומך על הלכה זו במקום ד"ת שאומרים על השלחן קודם ברכת המזון כשאין שהות לומר דברי תורה, כי זו הלכה מתורה שבע"פ. ע"כ. ומ"מ בדיעבד סומכים על ברכת המזון דנחשב דברי תורה שמזכיר שם השם כמבואר ברש"י דלעיל.
