שאלה- האם מותר לבקש להשלים מנין מאדם שנמצא בדרכו ללמוד תורה בשעה שעובר זמן מנחה?
תשובה- מותר. שכל מצוה שאין אפשרות לעשות על ידי אחרים, אין בה משום ביטול תורה. וראוי שיסכים להשלים להם מנין מכיון שמטרת הלימוד הוא קיום המצוות. אך אינו מחויב בכך, שאין שיעור למצות חסד.
מקורות: בשולחן ערוך (יורה דעה רמו, יח) "תלמוד תורה שקול כנגד כל המצות. היה לפניו עשיית מצוה ות"ת, אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו, ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתורתו". הרי שאם אין אפשרות למצוא אחר שישלים מנין, אין לו בזה ביטול תורה. ואמנם אין לו חיוב להסכים להשלים מנין מכיון שאין חיוב להשלים מנין רק בימים נוראים או שבלעדיו אף פעם לא יהיה מנין כמבואר בשו"ע (סימן נה סעיף כה) "עיר שאין בה אלא עשרה, ואחד מהם רוצה לצאת בימים הנוראים, מחייבין אותו לישאר או להשכיר אחר במקומו" הגה: במקום שאין מנין תמיד בבהכ"נ, כופין זה את זה בקנסות שיבואו תמיד מנין לבהכ"נ, שלא יתבטל התמיד (תשובת ריב"ש סימן תקיח). ע"כ. ואף שיש בזה מצוות חסד וכאמור לעיל שמבטלים תלמוד תורה לקיום מצוות, מכל מקום למצוות חסד אין חיוב לבטל תורה, מכיון שלמצות חסד אין שיעור כמבואר במשנה (פאה א, א) אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים" וביאר שם הרמב"ם והברטנורא שאין שיעור למצות חסד שבגופו, דהיינו שאפילו בכל שהוא יוצא ידי חובה. ולכן אף שמותר לבקש ממי שדרכו ללימוד להשלים מנין שאין בזה משום ביטול תורה, מכל מקום אינו מחויב להסכים לכך.
אך אין בזה הנהגה נכונה לדקדק כל כך בעשותו חסד עם הזולת שסופו שיצטרך לבריות כמבואר בשו"ע (חו"מ רסד, א) אבידתו קודמת לאבידת רבו. ואף על פי כן יש לו לאדם ליכנס לפנים משורת הדין ולא לדקדק ולומר. שלי קודם, אם לא בהפסד מוכח. ואם תמיד מדקדק, פורק ממנו עול גמילות חסדים וסוף שיצטרך לבריות. ע"כ.
