שאלה- למי שעייף מאוד האם די בפרשה ראשונה של שמע בק"ש, שעל המטה?
תשובה- על פי הפשט די לקרוא פרשה ראשונה ועל פי הקבלה גם כשעייף יש לקרוא ג' פרשיות.
ואם התפלל ערבית לפי צאת הכוכבים, ולא חזר על ק"ש, יש לקרוא ג' פרשיות, ויכוין שיוצא בזה ידי חובה.
מקורות: בשולחן ערוך (סימן רלט סעיף א) "קורא על מטתו פרשה ראשונה של שמע" (דברים ו, ד - ט). וכתב המגן אברהם (ס"ק א) על פי המדרש יש לומר כל ק"ש שהיא רמ"ח תיבות לשמור רמ"ח אבריו" וכ"כ שם המשנה ברורה משנה ברורה (סימן רלט ס"ק א) "דטוב לומר תמיד כל ק"ש שהיא רמ"ח תיבות, בצירוף אל מלך נאמן, לשמור רמ"ח אבריו".
וכתב בבן איש חי (פרשת וארא סעיף א) ידוע כי במספר הרמ"ח יש כונות עמוקות, ואי אפשר להיות נחסר ממספר הרמ"ח כלום, ולכן גם היחיד הקורא ק"ש, בין דשחרית בין דערבית בין ק"ש שעל המטה, צריך לכפול ג' תיבות ה' אלהיכם אמת, כדי להשלים הרמ"ח. ע"כ. הרי שסובר שיש לקרוא בק"ש שעל המטה ג' פרשיות. ועוד כתב בפרשת (פקודי סעיף יא )"צריך להזהר מאד בק"ש שעל המטה, והיא אחת מן ארבעה ק"ש שחייב אדם בכל יום . ודא עקא שבעת שהוא קורא ק"ש על המטה על הרוב השינה בין עיניו ואיכא למיחש פן יבלע תיבות ואותיות, ולכן צריך תגבורת גדולה בעת ההיא להתאזר לקרותה כראוי. ע"כ. הרי שגם אם עייף מאוד, צריך לדעתו להתגבר לקרוא כל ג' פרשיות בכונה.
נמצא שעל פי הפשט די לקרוא פרשה ראשונה ועל פי הקבלה גם כשעייף יש לקרוא ג' פרשיות.
ואם התפלל ערבית לפני צאת הכוכבים עליו לחזור ולקרוא ק"ש כמבואר בש"ע (סימן רלה סעיף א) "אם קראה קודם לכן, חוזר וקורא אותה". וכתב במשנה ברורה (שם ס"ק ו) דמאמר מרדכי ובנהר שלום והגר"א כתבו דמעיקר הדין הוא ולא משום חומרא. וכתב המגן אברהם (שם ס"ק ב) "מ"מ די שיקרא ב' פרשיות הראשונות כיון שהזכיר יציאת מצרים בבה"כ (תר"י) והעולם נהגו עכשיו כר"ת שיוצאין בק"ש שקראו בבה"כ אעפ"י שהוא מבע"י קצת אבל כל אדם יחמיר לעצמו ויקרא על מטתו כל הק"ש ולפחות ב' פרשיות ויכוין לצאת בה". ע"כ. והמשנה בררוה (בסימן רלט ס"ק א) כתב, שאם התפלל ערבית מבעוד יום צריך לקרות כל הפרשיות ויכוין לצאת בהן המ"ע של ק"ש וגם המצוה של זכירת יציאת מצרים. ע"כ. ובילקוט יוסף (סימן רלט סעיף ד) כתב דמנהגינו פשוט שאומרים ג' הפרשיות של קריאת שמע, גם בקריאת שמע שעל המטה, ובפרט אם התפללו ערבית מבעוד יום. ע"כ.
נמצא דאם התפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, מעיקר הדין יש לחזור ג' פרשיות והמיקל לקרוא ב' פרשיות יש לו על מה שיסמוך. והמגן אברהם כתב, דהעולם נהגו להקל ולא לחזור כלל, וזה דלא כמו הש"ע.
