שאלה- מי שיש לו שאלה באמונה ולא מצא תשובה מניחה את דעתו, כיצד ינהג?
תשובה- ילך לחכמים שיתרצו לו קושיתו, שאין קושיא שלא חשבו עליה גדולי ישראל ולא תירצו אותה, הן בדורות האחרונים וכל שכן בדורות הקודמים שהיו חכמים גדולים מאוד.
ואם בכל זאת לא מצא מי שיתרץ קושיתו, יחשוב שודאי יש תשובה לשאלתו, רק שנעלמת היא ממנו, ויחזק עצמו באמונה תמימה וברבות הימים בע"ה ימצא תירוץ המיישב דעתו. שהרי מה שאלנו ולא שאלו הראשונים, ומה ידענו ולא ידעו הקדמונים, אלא ששכלנו קצר מהבין, וינהג בזה במידת ענוה שמכיר את מקומו.
ופעמים שהקושיות באות מחמת רוב חריפות השכל, ששואל שאלות שאינן שאלות, ורק מחמת חריפות השכל נראה לו שיש לו קושיות חזקות ושאין להן תירוץ, אבל האמת שאינן בכלל קושיות. ופעמים שמתווסף לקושיות מידת גאוה, שחושב שהינו חכם יותר מגדולי החכמים. ועל פי רוב הקושיות באות מחמת חסרון ידיעת התורה הנוגעים בנושא השקפה ואמונה
