שאלה- האם בין השמשות דהיינו 13 וחצי דקות שבין היום והלילה שהם דקות זמניות כידוע נחשבים לזמניות לפי זמן יום או לילה?
תשובה- התשובה היא שהעיקר שיש לחשב את השעות זמניות מהזריחה ועד השקיעה. שכן נראה עיקר כדעת הלבוש והגר"א כפי שכתב מרן שליט"א הובאה תשובתו בביאור לילקוט יוסף בסימן נ"ח סע' ג'. ומ"מ כיון שלאו מילתא פסיקתא היא לכן לכתחילה יש להחמיר כדעת תרומת הדשן ומגן אברהם לחשב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים ובדיעבד המקלים לחשב מהזריחה ועד השקיעה יש להם על מה שיסמכו
וזה לשונו בסי' נ"ח סע' ג'
הלכה רווחת שזמן קריאת שמע שחרית נמשך עד סוף שלש שעות מהיום. וכתבו הפוסקים, ששעות אלו זמניות הן, שאם היום ארוך, השעות יותר ארוכות לפי חשבון אורך היום, ואם היום קצר השעות קצרות, באופן שהשלש שעות מסתיימות בסוף רבע היום. אולם נחלקו הפוסקים מאיזה זמן חושבים את ג' השעות הנ''ל, שיש אומרים שיש לחשוב השעות מעמוד השחר עד צאת הכוכבים. [זמן המגן אברהם]. ויש חולקים ואומרים שיש לשער מהנץ החמה עד השקיעה. [זמן הגר''א]. ולכתחלה יש להחמיר לגבי סוף זמן קריאת שמע, לחשוב משעת עלות השחר. [ועמוד השחר הוא שבעים ושתים דקות קודם זריחת השמש]. ולענין ברכות קריאת שמע שהם מדרבנן, יש לחשב ד' השעות [שהוא סוף זמן ברכות קריאת שמע] מהזריחה. ומכל מקום בשעת הצורך יש להקל לחשב את השעות משעת הזריחה גם לענין סוף זמן קריאת שמע.
