שאלה- מה מברכים על בורגול שנטחן אחרי בישול ואין מזהים מה הוא. ונאכל כקציצה. תודה לרב.
תשובה- דבר שהשתנה שמו ואינו ניכר דהיינו שנשתנה גם מראיתו ולא גדלו אותו במיוחד בשביל זה, ברכתו שהכל.
ואם הוא מחמשת מיני דגן אז ברכתו מזונות וכיון שבורגול מחמת מיני דגן לכן אם עשה קציצה ברכתו מזונות
והראיה הפשוטה לכך היא אטריות שהשתנה שמו ומראיתו ועם כל זאת ברכתו מזונות.
ילקוט יוסף סימן רד' סעיף כב'
האוכל תבשיל של דגן, כגון, איטריות, דייסא, בורגול, כוסכוס, וכיו''ב, צריך לברך בורא מיני מזונות, ולבסוף ברכה אחת מעין שלש, שהיא ברכת על המחיה. ואפילו אם קבע סעודתו עליהם (שאכל כמאתים ושש עשרה גרם או יותר) אינו מברך המוציא וברכת המזון, ואף על פי שבפת הבאה בכסנין אם קובע סעודתו עליו צריך נטילת ידים וברכת המוציא וברכת המזון, זהו משום שהוא פת האפוי בתנור, אבל עיסה שנילושה על דעת לבשלה או לטגנה בלבד, אין עליה תורת לחם, אלא ברכתה בורא מיני מזונות וברכת מעין שלש. ואפילו האוכל ממנה כדי שביעה ממש לעולם אינו מברך עליה אלא בורא מיני מזונות ועל המחיה. ואם טעה ובירך על תבשיל של דגן ברכת המוציא לחם מן הארץ, אפילו בדיעבד לא יצא, כיון שאין עליו צורת לחם. אולם אם בירך לאחריו ברכת המזון בדיעבד יצא, שכיון שהוא מזין ומשביע ברכת המזון פוטרתו, כשם שאם אכלו בתוך סעודתו שעל הפת, או בסוף סעודתו, אינו טעון ברכה לאחריו, שברכת המזון פוטרתו. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמוד תשלט. שו''ת יביע אומר ח''ח סי' כא].
