וידוי מעשרות- וביעור מעשות- מנחה של ז' של פסח. אין לי מעשרות מה עלי לעשות?

שלום למו"ר.

1- ראיתי בלוח השנה שצריך להגיד וידוי מעשרות במנחה של ז של פסח (פעם בארבע שנים).

אני לא יודע מה הדין לגבי.

אינני נותן מעשר עני. אז איך הוידוי קשור אלי.

2-ובכלל איך נותנים מעשר לעני וללוי.??

תודה לרב

שלום וברכה
כתוב בתורה - בחומש דברים - פרשת כי תבוא בפרק כו-
יב כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ: יג וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקּדֶשׁ מִן-הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל-מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא-עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי: יד לֹא- אָכַלְתִּי בְאנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא-בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא-נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָֹה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי: טו הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן-הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת-עַמְּךָ אֶת-יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:

השנה תשע"ב זו השנה הרביעית לשמיטה, ולכן מתודים על כך שלא השארנו, שום מעשרות ברשותינו.

אם עישר פעם אחת בארבע שנים האחרונות ,חייב להגיד את הוידוי כפי שכתב השולחן ערוך בסימן של"א.
הוידוי הוא על על כל המתנות שנותנים מזרע הארץ.
נותנים את כל המעשרות שיש לנו, לכהן לוי וישראל. ואת החלק של מעשר שני שצריך לעלות לירושלים, כיון שאין בית מקדש, לכן אנו מחללים את המעשר שני על פרוטה. וביום שישי של חול המועד פסח, בערב שביעי של פסח, מבערים את הכסף, על ידי שמחללים אותו על מעט סוכר, אומרים- כל הפרוטות שבמטבע זו, יהיו מחוללים, על הסוכר הזה שבכף" לאחר מכן מבערים את הסוכר על ידי שפיכה לכיור.
בשביעי של פסח מתוודים כפי שכתוב בחומש דברים בפרשת כי תבוא (אם חושש שישכח, יכול להתודות לפני שביעי של פסח ויאמר את הנוסח כלדקמן) -
זה נוסח הוידוי-
 בִּעַרְתִּי הַקּדֶשׁ מִן-הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל-מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא-עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי: יד לֹא- אָכַלְתִּי בְאנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא-בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא-נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָֹה אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי: טו הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן-הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת-עַמְּךָ אֶת-יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:

ואעתיק לפניך את דברי השולחן ערוך
שו"ע / יו"ד / סימן שלא סעיף קיד' -

1. מצות עשה להתודות לפני ה' אחר שמוציאין כל המתנות שבזרע הארץ, וזהו הנקרא וידוי מעשר.
2. ואין מתודין וידוי זה אלא אחר השנה שמפרישין בה מעשר עני.
3. אימתי מתודין, במנחה, ביו"ט האחרון של פסח של רביעית, ובשביעית.
4. אין מתודין אלא ביום. וכל היום כשר לוידוי המעשר. בין בפני הבית בין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות.
5. וידוי זה נאמר בכל לשון. ואם רצו רבים להתודות כאחד, מתודים.
6. אינו מתודה עד שלא ישאר אצלו אחת מהמתנות. וערב י"ט האחרון היה הביעור, ולמחר מתודין, ופירות שלא הגיעו לעונת המעשרות בשעת הביעור, אין מעכבין אותו להתודות, ואינו חייב לבערן.
7. מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו, והגיע יום הביעור, הרי זה קורא שם למתנותיו ומזכה להן לבעליהן ע"ג קרקע, או למי שזוכה להן לבעליהן, ומתודה למחר.
8. אם הפריש המתנות שלא על הסדר, או אם נשרף טבלו, או אם הפריש מעשר בטומאה, אינו מתודה.

לגבי שאלתך השניה איך מעשרים מעשר עני- פשוט מעשרים עשרה אחוז ונותנים לעניים, או ללוי במעשר ראשון. או שמראש נותנים לו כסף ואומרים לו שבכל פעם שיהיה לי מעשר עני או ראשון, אז אפדה את הפירות על חשבון מעות אלו. ותוכל לאכול פירות אלו. מעשר עני נותנים בשנה השלישית והשישית לשמיטה. בשאר שנים מעשר שני.

וידוי מעשרות פעם בארבע שנים- שביעי של פסח תשע"ב