שלום לרב.
ראיתי שיש הלכות גם לעירובי תחומין
ועירובי חצרות
למה לא רואים שנוהגים לעשות
או שאין זה דייך לדורנו?!
בברכה.
שלום וברכה
שוב- לגבי עירובי תחומין, עושים זאת רק אם רוצים להגדיל את הגודל של העיר למקום שיהיה אפשר לטלטל שם. דבר זה אינו מצוי אלא לאדם פרטי שמעוניין לצאת לקבל פני רבו וכדומה. ולכן כיום דבר זה לא מצוי כלל, אלא לאדם יחידי אם מעוניין.
לגבי עיבור חצרות ראה מה שכתב הבן איש חי ותלמד את הענין
בן איש חי / הלכות שנה שניה / פרשת לך לך / אות יט
בכל עש"ק היה מנהגו של רבינו האר"י ז"ל לקיים מצות ערובי חצירות ושתופימבואות ומברך על הפת ברכת העירוב ואומר בדין עירובא וכו' ומזכה לבני החצר ע"י אדם אחר וכמ"ש בספר הכונות דף צ"ב ע"ג יע"ש ופה עירנו בגדאד יע"א אנחנו עושין עירוב זהה משנה לשנה במצה הכשרה לחג המצות ותהילות לאל שיש לנו זכות במצוה זו שנעשה העירוב משלנו ונזכה לכל בני העיר הזאת ואין רשות לשום אדם זולתינו לעשות המצוה הנז' כי היא אתנו נחלת אבות מזמן עט"ר הרה"ג מו"ר זקני רבינו משה חיים זלה"ה והמנהג להניח ה
כו"ט
אברהם מלמד
שאלה-שלום.
האם גם אני יוכל לעשות פעם אחת עירובי חצרות??בברכה
תשובה- כן- אתה יכול לעשות עירוב חצרות לבנין שלך. כיון שרב העיר עושה לכל העיר, אך
בכל העיר חומה, ולכן לפי הרמב"ם לא מועיל העירוב שלו. ואילו כשאתה עושה לבנין
שלך, בו אתה גר, הרי שיש חומה מסביב לכל דירות הבנין
כתוב במשנה ברורה בסוף סימן שס"ח
שאפשר לעשות ערוב פעם בשנה עבור כל השנה. מכל מקום, כתוב שם שאם מחמיר לעשות אף
שרב העיר עשה, מכל מקום לא יברך.
לכן מסתבר שגם בנידון דידן אף שמחמיר לעשות עירוב שמועיל גם לדעת הרמב"ם מכל
מקום לא יברך משום סב"ל
כו"ט
אברהם מלמד
בכל העיר חומה, ולכן לפי הרמב"ם לא מועיל העירוב שלו. ואילו כשאתה עושה לבנין
שלך, בו אתה גר, הרי שיש חומה מסביב לכל דירות הבנין
כתוב במשנה ברורה בסוף סימן שס"ח
שאפשר לעשות ערוב פעם בשנה עבור כל השנה. מכל מקום, כתוב שם שאם מחמיר לעשות אף
שרב העיר עשה, מכל מקום לא יברך.
לכן מסתבר שגם בנידון דידן אף שמחמיר לעשות עירוב שמועיל גם לדעת הרמב"ם מכל
מקום לא יברך משום סב"ל
כו"ט
אברהם מלמד
