מה גדר חוזר וניעור בפסח?

שלום למו"ר.

רציתי להבין ההלכה.

מצד אחד אומרים שעד זמן איסור חמץ יש ביטול ברוב. ככל איסורי תורה. אבל שנכנס החג איך אומריםם חוזר ונעור?? הרי בוטל לפני??

ב. האם יש הבדל בין תערובות יבשות או לחות שמתערבבות??

או הכל דינם שווה ככל השנה??

ג. מתי אומרים חוזר ונעור ומתי לא?? (ואם חוזר ונעור איך שותים מים מהכינרת בפסח)??

תודה למו"ר

שלום וברכה

א- כיון שחמץ איסורו במשהו, אז לאותה שיטה, הביטול לא הועיל. אם היה אותה דרגה של ביטול אז היה מועיל הביטול.

ולמעשה, זו חומרה מיוחדת בחמץ בגלל שהוא חמור, א- חייבים עליו כרת. ושנית, כיון שרגילים בו, אז יש חשש שישכחו לפרוש. שלא כמו שאר איסורים.

ב- כן. וגם כל השנה יש הבדל בין יבש ללח. יבש בטל ברב ולח בששים או בטעם, אם זה מין שאינו במינו.

ג-זה לשון השולחן ערוך בסימן תמ"ז

שו"ע / או"ח / סימן תמז

אם נתערב החמץ קודם הפסח ונתבטל בס', אינו חוזר ונעור בפסח לאסור במשהו, ויש חולקים. הגה: ונוהגין כסברא הראשונה בכל תערובות שהוא לח בלח. (ת"ה סי' קי"ד) ומיהו בדבר יבש שנתערב אי שיש לחוש לתערובת, כגון פת שנפל ליין אע"פ שנטלו משם, אסור בפסח דחיישינן שמא נשארו לו פירורין ונותנין טעם בפסח. (בית יוסף בשם תשובת הרשב"א)

ד- לגבי הכנרת- א- לא אמרינן חוזר ונעור בלח. ולכן האשכנזים שמים בגגות מים ששאבו לפני הפסח.

הבעיה בכנרת שבפסח עצמו יש דייגים ערבים שודאי שמים לחם לדוג דגים, והרי איסורו במשהו.

במקרה זה מסתמכים על מה שאמרו שחמץ אפילו באלף לא בטיל. אבל במליונים רבים ודאי בטיל.

וכן סומכים על כך שיש מסננים, ואומרים שכל מעבר ממסנן למסנן, זה נחשב העברה מכלי לכלי, שבזה לא אמרו אפילו באלף לא בטיל.

ויש עוד כמה סברות שהוסיפו בכדי להקל. בכל מקרה במקומות רבים בארץ שותים ממי תהום כך שאין בעיה. וכן בירושלים עי"ה שותים בממי תהום.

ישנה תשובה של מורינו הרב עובדיה שליט"א בילקוט יוסף חלק ה' מועדים בנושא הכנרת.
זה לשון הילקוט יוסף בסימן תמ"ז
ל מותר לכתחלה לשתות מים בפסח מן המים של המוביל הארצי או הכנרת, ולבשל ולאפות בהם בלי שום פקפוק. אף על פי שמשליכים חמץ לכנרת בעצם ימי הפסח או שופכים לכנרת שיירי בקבוקי בירה וכדומה. ובלבד שיסננו את המים במסננת יפה קודם השימוש בהם לבישול ולאפייה. [ובלא"ה המים מהכנרת מגיעים לבתים כשהם מסוננים]. והמתחסדים עם קונם נוהגים לשאוב מים קודם הפסח, ולסננן יפה, כדי להשתמש בהם לכל ימי הפסח. והנוהגים כן תבוא עליהם ברכה. אבל אין צריך להחמיר להכין מים בשביל רחצה ושטיפת כלים. [שו"ת יביע אומר חלק ז' סימן מד].

שבת שלום