שאלה
שלום לרב. בחור ישיבה שעומד להיתחתן עם בחורה שחזרה בתשובה, וכינראה בעולה, נישאלתי לגבי נוסח הכתובה שכותבים בעולתא סימן סו אבן העזר, ובשבט הלוי חח" אות ה סובר שהיום יכתוב איתתא דא, וכן בספר התשבץ חא" סימן שא כלתא דא, וכן בנחלת שבעה כתב, לא יכתוב תואר או ארוסא דא בשם בית מאיר. הבחור לא כהן ולא רוצה שידע המסדר קידושין על הבחורה, וראיתי בשו"ת אגרות משה אורח חיים ד' סימן קי"ח שמתיר ליכתוב בכתובה בתולתא, אבל מדובר שהוא הבועל, מה נענה לו עם היא הייתה עם אחרים, ניסמוך על פסיקתו של הרב פיינשטיין? תודה לרב על כל העזרא ה" ימלא מישאלות לטובה לעובודתו יתברך
שלום וברכה
משאלתך משמע שלא יודעים בודאות שאינה בתולה. לענ"ד בציור כזה לא דברו הפוסקים. וגם אין דרך לשאול ולחקור על כך. אם אכן כך הדבר נראה פשוט שאפשר לכתוב כרגיל.
וכן ראיתי כעת בספר בית חתנים לרב משה פנירי בפרק ח' סעיף מה'- "כל שאין ידוע אם הכלה בעולה, אף על פי שנראה למסדר הקידושין שאינה מבנות ישראל הצנועות, אפשר לכתוב לה "מהר בתולייכי" וכתובתה מאתיים זוז. וכן הוסיף בהערה- דמכיון שישנה חזקה דבתולים מעיקרא אין חשש דשקר אם יכתבו לה כמו שכותבים לבתולה, וכל שאין החתן בא בטענה מוצקת שהיא בעולה ואינו מוכן לכתוב לה אלא מאה זוז, אפשר לכתוב לה מאתיים, ואין לדונה כבעולה אלא בידוע כן בודאי" עכ"ל.
אך אם ברור וידוע שאכן אינה בתולה, ממשמעות הפוסקים, יש להזהר שלא יהיה שקר בכתובה. ולכן כתבו לומא כלתא דא. אך לאחר עיון בדברי האגרות משה חלק ד' סימן קי"ח שהזכרת, למד הרב שהבעיה אינה שקר בכתובה אלא חיוב ממון. וכעת כיון שהחתן חפץ להתחייב כתובת בתולה, נראה שאין בעיה לסמוך על דברי האגרות משה. ולמעשה כן פסק בספר בית חתנים הנ"ל בסעיף מ"ד בהערה ע"א- "ואם יש חשש לקפידא ומחלוקת, אפשר מעיקר הדין לכתוב לה בתולתא".
בכל אופן אם בכל זאת לא יכתבו כרצון החתן, הביא שם בשובע שמחות, שהקורא ידלג מילים שאינם כבוד למשפחה.
ובמקורות הביא שו"ת מהרש"ם ח-ז סי' קנ"ב שדן ביתומה ששבה בתשובה, והקל הרב שאפשר לכתוב "בתולתא".
לכן לדינא נראה שאפשר להקל במקרה זה, בפרט שאין ברירות שאכן אינה בתולה וכל שכן שהחתן מוותר מעצמו ומעוניין להתחייב בכתובת בתולה.
(נ.ב. האגרות משה דן לכתוב "בתולתא" לא רק בבעולת עצמו, כדברי השואל החשוב, אלא גם בבעולה מעלמא)
ויהי רצון שיזכו יחדיו להקים בנין עדי עד מתוך נחת ושלוה וכל טוב
אברהם מלמד
