שאלה
1}אם אני עוד בתפילת 18 והשאר סיימו והשליח ציבור הגיע לקדושה מה אני עושה ?
2}מותר ללכת לשרותים באמצע התפילה ולברך אשר יצר ?
3}קריאת תהילים ב12 בלילה של יום שישי המעלה של זה היא אותה מעלה כמו שלדומא קריאת תהילים בשבת בבוקר?זה נחשב אותו זמן.ומה לגבי תהילים בשישי בערב לפני חצות,זה נחשב אותה מעלה כמו בשבת?
4}תהילים שלם בשבת יכול לבטל חלום רע ?
תשובה- שלום וברכה
1- אם הינך יודע שהשליח ציבור מכוון עליך, אז תפסיק את התפילה ותקשיב לקדושה של השליח ציבור ותכוון לצאת ידי חובה בשתיקה. דשומע כעונה.
אך אם יש לך ספק אם הש"ץ מכוון עליך, המשך להתפלל כרגיל. ואנוס רחמנא פטריה.
2- לפני תפילת שמונה עשרה מותר, ויברך אשר יצר לאחר התפילה, אם לא עבר מחצית השעה. ובתוך תפילת 18 לא ילך לשירותים,
3- אם כונתך שישי בלילה, דהיינו ליל שבת אז יתכן שהמעלה יותר גדולה משבת בבקר. כיון שבלילה לאחר חצות ישנה שעת רצון גדולה. אם כונתם בליל שישי אז מעלת שבת עדיפה כיון שכתב הבן איש חי שלימוד של שבת שוה כאלף שעות של יום חול.
לגבי שישי בערב לפני חצות ודאי שאינו כמעלת שבת
בכל אופן מי שיכול ללמוד בלילה לאחר חצות תורה שבעלפה או הלכות זה עדיף מתהלים. אלא שאם מרגיש התעוררות מיוחדת לומר תהלים. זה עדיף. ובתהלים ישנה קדושה מיוחדת. ומטהרת את האדם.
4- כתוב שמי שראה חלום רע, ומרגיש שרק תענית תועיל לו, אז יפה תענית לחלום כאש לנעורת. ואפילו אם חלם בערב שבת חלום רע ורוצה בשבת ביום להתענות מותר. רק כיון שביטל עונג שבת, אז צירך לעשות תענית נוספת ביום חול. וכיון שלעם קשה להתענות, לכן יש רבנים שמורים לומר תהלים. דבר זה מהווה מעין תפילה. אך דבר זה לא כתוב במפורש בפוסקים. רק שתהלים ותפילה תמיד מועיל להכל.
בכל אופן דעת מורינו הרב עובדיה יוסף שליט"א שלא צריך להתייחס לחלומות, ואין צורך להתענות על חלומות רעים וכדומה. אלא פשוט לא להתייחס.
וזה לשון השולחן ערוך
שו"ע / או"ח / סימן רכ / סעיף א סימן רכ: הטבת חלום ותעניתו סעיף א
הרואה חלום ונפשו עגומה, ייטיבנו באפי תלתא דרחמי (פי' שאוהבים אותו) ליה, ולימא באפייהו: חלמא טבא חזאי, ולימרו אינהו: טבא הוא וטבא ליהוי וכו'.
שו"ע / או"ח / סימן רכ / סעיף ב - יפה תענית לבטל חלום רע, כאש לנעורת
שו"ע / או"ח / סימן רפח / סעיף ד - מותר להתענות בו ת"ח כדי שיקרע גזר דינו. וצריך להתענות ביום ראשון, כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת. ואם תשש כחו ואינו יכול להתענות ב' ימים רצופים, לא יתענה ביום א' ויתענה אח"כ. הגה: וכ"ש אם היה ביום א' חנוכה או ר"ח או פורים או יו"ט אפילו יו"ט שני של גליות שאין להתענות עד אח"כ. וי"א מי שישן שינת צהרים וחלם לו חלום רע, יתענה מחצי היום עד חצי הלילה ואז יבדיל, וביום הראשון יתענה כאילו התענה כל יום השבת (מ"כ) .
עד כאן דברי השולחן ערוך. אך כבר כתב המשנה ברורה וכן פוסק מורינו הרב עובדיה יוסף שליט"א שאין צורך להתייחס לחלומות כאמור.
בהצלחה רבה אברהם מלמד
