שאלה
לכבוד הרב הצדיק שיחיה לאורך ימים ושנים טובים אכ''''יר
רציתי לשאול במחילה מכבודו מה פרוש המשפט שאומרים בברכת המזון מגדיל ישועות מלכו ולמה בשבת וכ''''ו אומרים מגדול
תשובה ב"ה כ"ט אב תשע"א
שלום וברכה
הפסוק מגדיל ישועות מאמר בכתובים ולכן אומרים אותו ביום חול והפסוק מגדול ישועות נאמר בנביאים ולכן אומרים אותו בשבת.
כך הסביר הבן איש חי הלכות שנה שניה פרשת חיי שרה אות ה וזה לשונו-
צריך להזהר בתפלת המנחה דשבת קודש הרבה שיש בה עליות גדולות למעלה ואע"פ שיש סידורים שכתוב בהם ומי כעמך ישראל העיקר צריך לומר כעמך כישראל וכמ"ש בש"ח בשם מהר"י צמ"ח בנגיד ומוה וכן הוא בסידור רבינו הרש"ש ז"ל הנמצא אתנו ומלשון שער הכונות שהזכיר כעמך ישראל אין מזה הוכחה כלל ואמרתי בס"ד דגרסא של ישראל היא נכונה יותר יען כי בשמואל ב' סי' ז' כתיב כישראל ובדברי הימים סי' י"ז כתיב ישראל לכן נראה דשפיר כתב מהר"י צמ"ח ז"ל דצ"ל כישראל משום דזהו פסוק דנביאים וכיוצא בזה מצינו באמירת מגדול ישועות מלכו בבהמ"ז דבשבת אומרים מגדול כמ"ש בנביאים ( שמואל ב פרק כב' פסוק נ"א) ובחול מגדיל כמ"ש בכתובים (תהלים פרק יח' פסוק נ"א):
ונראה להסביר דברי הבן איש חי שכיון ששבת יותר חשובה מיום חול וכן נביאים יותר חשובים מכתובים, שנאמרו בדרגה של רוח הקודש יותר גבוה, לכן אומרים פסוקים של נביאים בשבת קודש.
ופירוש הפסוק ביאר המצודת דוד בספר שמואל- שהקב"ה עושה למלך דוד ישועות גדולות, ולא שמגיע לו אלא בחסד.
ובתהלים פירש בפירוש תפלות דוד- שהקב"ה מגדיל לדוד את הישועות כפי ההודאה שדוד מודה, ועוד מוסיף עליהם ישועות בחסד.
ובכף החיים בסימן קפ"ט סק יא' כתב בשם הרד"א שמגדול הוא כנגד מלך גדול שכותבים בחולם ומגדיל כנגד מלך קטן ללא יוד בחיריק. וכאשר כתב את הפסוק בתהלים לא היה דוד המלך עדיין מלך וכאשר נכתב מגדול בנביא היה כבר מלך.
