ב"ה
הלכות והנהגות הקשורות לט' באב בקיצור נמרץ
 |
| תשעה באב- כדאי הוא בית אלקינו |
1- נגזר על אבותינו במדבר שלא יכנסו לארץ.
2-3- חרב הבית בראשונה ובשניה.
4- ונלכדה עיר גדולה ושמה ''ביתר'' שהיו בה אלפים ורבבות מישראל, והיה להם מלך גדול אחר חורבן בית שני, ודימו כל ישראל שהוא המשיח, ונפל ביד הרומאים ונהרגו כולם.
5- ובו ביום חרש טורנוסרופוס את ההיכל וסביביו, ככתוב: ציון שדה תחרש (ילקוט יוסף מועדים).
ובכל הדורות ארעו ארועים קשים לעם ישראל, ובפרט בתשעה באב. כמו גזרות ת"ח ות"ט וגירוש ספרד והשואה הנוראה עד הגירוש מגוש קטיף.
ולכן גזרו רבותינו על חמישה דברים בו ביום
 |
| כדאי הוא בית אלקינו |
ורק מי שהתלכלך או שמנקה את הבית או את הכלים או שוטף תינוק מותר.
ב- סיכה- סיכה של תענוג אסור. אך מי שיש לו פצעים מותר.
ג- תשמיש המיטה- דינה כנידה.
ד- נעילת הסנדל- לא נועלים נעלי עור. אלא רק נעלי בד או גומי. ולכן מותר לנעול נעלי קרוקס לדעת מורינו הרב עובדיה יוסף שליט"א.
לענין אכילה ושתיה- אין לאכול או לשתות בתשעה באב וכן אין לשטוף את הפה במים וכן אין ללעוס מסטיק לעוס.
ילדים פחות מגיל 13 לבנים ו-12 לבנות מותרים לאכול כרגיל (אפילו אם סמוכים לגיל מצוות) ואינם צריכים אף תענית שעות. אך לא יאכלו מעדנים.
חולה שאין בו סכנה פטור מהצום ואינו צריך לאכול לשיעורים. ואין צריך אומד אלא מאכילין אותו מיד דבמקום חולי לא גזרו רבנן (שו"ע תקנ"ד סעיף ו')
וכן חולה שהתרפה אך עדיין חלוש ומצטער מאוד בתעניתו (ילקוט יוסף מועדים).
יולדת- אם אם היא תוך 30 יום ללידתה פטורה מלהתענות.
מעוברות ומניקות לאחר 30 יום, חייבות להתענות בט' באב. ואם מרגישה חולשה גדולה תשאל רופא אם יכולה לצום. וכן אם התינוק יונק ואין לה די חלב.
ה- תלמוד תורה- אין ללמוד תורה באופן רגיל בט' באב אלא בדברים הרעים שארעו לעם ישראל, כגון באיוב וירמיה ובפרק אלו מגלחים במסכת חגיגה וכן במדרש איכה.
אך באופן עקרוני יש חיוב ללמוד בט' באב (ילקוט יוסף מועדים).
הנהגות:
טוב לשתות הרבה נוזלים לפני הצום. בפרט נוזלים מתוקים. וכן לאכול הרבה פירות שמלאים בנוזלים.
מותר לשטוף עצמו במים קרים לפני הצום. וכן ראוי לשטוף את רגליו בסבון...
ברי לצחצח שיניים לפני הצום.
ראוי לא לעשן סגריות בט' באב. אא"כ יש לו צער גדול, יעשן בצנעה.
ראוי לצער עצמו מעט בשנה. ויש השמים אבן תחת הכרית.
סעודה המפסקת
כל הדינים הללו של סעודה המפסקת אינם נוהגים אלא בסעודה האחרונה. אבל לא בסעודה שלפני סעודה המפסקת.
בסעודה המפסקת לא אוכלים ג' יחד בכדי לא להתחייב בזימון, אלא ישב כל אחד לבדו ויברך לעצמו (שו"ע תקנ"ב ח').
בסעודה המפסקת לא אוכלים ג' יחד בכדי לא להתחייב בזימון, אלא ישב כל אחד לבדו ויברך לעצמו (שו"ע תקנ"ב ח').
בסעודה המפסקת אין לאכול בשר וכן אין לשתות יין או מיץ ענבים.
בסעודה מפסקת אין לאכול שני תבשילים.
ואף אם אפשר לאכול חי, הדבר נחשב תבשיל אם מבשלו.
ולכן מיונז חומוס למריחה וסלט מדבוחה נחשב לתבשיל.
פירות או ירקות חיים מותר לאכול ללא הגבלה.
בשעת סעודה המפסקת יושבים על הארץ.
מי שאפשר לו לא יאכל בסעודה המפסקת אלא פת במלח וקיטון של מים (שו"ע תקנ"ב ו').
בתפילה- מנהג ירושלים להניח תפילין בשחרית. ויש הנוהגים להניח תפילין במנחה. ואף אלה- ראוי שיניחו תפילין בשחרית בביתם (ילקוט יוסף מועדים).
אין שואלין בשלום חברו, ואם שאלו אותו ישיב בשפה רפה (שו"ע תקנ"ד כ').
אין לטייל בט' באב (שו"ע תקנ"ד כא').
במוצאי תשעה באב מותר מעיקר הדין להתקלח במים חמים. ויש הנוהגים להחמיר עד למחרת בחצות.
לדעת השולחן ערוך לא אוכלים בשר עד למחרת בערב. ובני אשכנז מקלים לאכול בשר למחרת בחצות. ומנהג העדה הערקית לאכול בשר במוצאי תשעה באב.
בענין מוסיקה- מעיקר הדין אפשר להקל כמו דין של רחיצה. והמחמיר שלא לשמוע מוסיקה עד י' באב בלילה או לפחות עד חצות היום תע"ב.
יהי רצון שיהפוך לנו ה' יתברך את האבל ליום טוב.
ונשמח כולנו בבנין בית המקדש במהרה בימינו. אמן.
יש לכם עוד הארות או שאלות נוספות? אשמח לענות.
אברהם מלמד.
אתר עם ישראל WWW.AM-ISRAEL.COM
