שאלה
שלום למו"ר. שתי שאלות לרב.
א. מה דין אישה חלשה שנה וחצי ואחרי לידה שאינה מניקה . לגבי צום ט באב?
ב. האם מותר לדחות הריון מסיבה שזה יקשה על לימודי האישה? מדובר בדחיה של שנה. והתינוק כרגע בן שנה וחצי.
לגבי שאלת החכם שהזכיר הילקוט יוסף בסעיף א', הכונה כפי החילוק שכתבתי בתחילה.
שלום למו"ר. שתי שאלות לרב.
א. מה דין אישה חלשה שנה וחצי ואחרי לידה שאינה מניקה . לגבי צום ט באב?
ב. האם מותר לדחות הריון מסיבה שזה יקשה על לימודי האישה? מדובר בדחיה של שנה. והתינוק כרגע בן שנה וחצי.
שם -ע'
תשובה- ב"ה שלום וברכה
לגבי השאלה הראשונה- הדבר תלוי עד כמה היא חלשה. אם חלשה במיוחד, אז פטורה, אם לאו אז תצום ותשמור על עצמה, ובזמן הצום, אם תרגיש שקשה לה תפסיק את הצום. ומי שפטור מצום תשעה באב, אינו צריך לאכול לשיעורים.
ואעתיק לכבודו את דברי קיצור ילקוט יוסף בנידון. בסימן תקנ"ד
א- הכל חייבים להתענות בתשעה באב, ואסור לפרוץ גדר, ואפילו מעוברות ומניקות שפטורות משאר צומות של דברי קבלה, מתענות ומשלימות בתשעה באב. אך מעוברות ומניקות שיש להן חולי, אפילו אין בו סכנה אין להם להתענות בתשעה באב. ואם יש להן חולשה רבה, יעשו שאלת חכם. ונכון לעשות שאלת חכם בכל מקרה. [ילקו''י מועדים עמ' תקעז].
ב- חולה, אפילו אין בו סכנה פטור מלהתענות בתשעה באב, וחולה שנתרפא ועודנו חלוש ומצטער מאד בתעניתו, מותר לו לאכול, ואין צריך אומד, רק שלא יאכל למעדנים. ומי שהוא חולה שאינו יכול להתענות אלא אם כן יאכל בלילה, יש אומרים שמותר לו לאכול בלילה, ויתחיל לצום עם עמוד השחר, והעושה כן יש לו על מה לסמוך. [שם].
ג- וכן זקנים תשושי כח שהתענית צער גדול להם, והרופא אומר שמזיק להם התענית, מותר להם לאכול. ויולדת או חולה האוכלים בתשעה באב, אין צריכים לאכול פחות פחות מכשיעור, כמו ביום הכפורים, אלא יאכלו כרגיל. [יביע אומר חלק י' חאו''ח סימן לט]. לגבי שאלת החכם שהזכיר הילקוט יוסף בסעיף א', הכונה כפי החילוק שכתבתי בתחילה.
לגבי השאלה השניה- לימודים אינה סיבה לדחיית הריון. מהנסיון- כאשר נוצר מצב של קושי ישנה סיעתא דשמיא מיוחדת לעבור זאת.
יהי רצון שה' יתן כוחות לאשה. אמן.
בהצלחה רבה
אברהם מלמד