שאלהבס"ד
הלכות מוקצה.
כתב מרן בסימן ש"ח ס'' לט: אסור לטלטל בהמה, חיה ועוף. ובפוסקים צוין אפילו לנוי ולמשחק.
נשאלתי, כיום מצוי שישנם המחזיקים בביתם בעלי חיים קטנים המיועדים לנוי ולמשחק כגון אוגרים תוכים וכן חתולים וכלבים קטנים המתרפסים על הבעלים ואינם חוששים, וכגון חתול בית שכשרואה את בעליו מיד בא ומתיישב עליו, וכן תוכי המשוחרר בבית ונוחת על האדם, האם הבעלים כשמחזיקים אותם עוברים על "מוקצה"?
גבריאל
הלכות מוקצה.
כתב מרן בסימן ש"ח ס'' לט: אסור לטלטל בהמה, חיה ועוף. ובפוסקים צוין אפילו לנוי ולמשחק.
נשאלתי, כיום מצוי שישנם המחזיקים בביתם בעלי חיים קטנים המיועדים לנוי ולמשחק כגון אוגרים תוכים וכן חתולים וכלבים קטנים המתרפסים על הבעלים ואינם חוששים, וכגון חתול בית שכשרואה את בעליו מיד בא ומתיישב עליו, וכן תוכי המשוחרר בבית ונוחת על האדם, האם הבעלים כשמחזיקים אותם עוברים על "מוקצה"?
גבריאל
ב"ה
תשובה- גבריאל שלום.
במחשבה ראשונה עלה על ליבי שאכן לכאורה אין בזה בעיה כיון שרגילים בכך, אינם מקצים אותם מדעתם ולא נחשב מוקצה. אך לאחר שבינותי בספרים ראיתי שיש בזה מחלוקת עצומה בראשונים ובאחרונים. שמהר"ח אור זרוע מתיר והרא"ש אוסר. וכן באחרונים שהלכות קטנות מתיר ורבינו זלמן והרב חיד"א והחקרי לב אוסרים. וכן באחרוני זמנינו. הרב שלמה זלמן אויירבאך מצדד להתיר, הובא בשמירת שבת כהלכתה בהערות, וכן בשו"ת אז נדברו, ומאידך מורינו ורבינו הרב עובדיה יוסף שליט"א אוסר, וכן בשו"ת רבבות אפרים וכן בשו"ת באר משה.
והסיבה שדעת מורינו הרב עובדיה יוסף לאסור היא, שכיון שהרא"ש הוא רב מובהק, יותר ממהר"ח אור זרוע, לכן יש לתפוס כשיטתו להלכה.
והדברים מבוארים באורך בחזון עובדיה שבת חלק ג' דף קיט' ואילך. ולגבי דגי נוי שנמצאים בשמש התיר הרב לטלטלם משום ספק ספיקא, שמא הלכה כהר"ח אור זרוע ושמא מחמת פיקוח נפש גם הרא"ש יודה.
ומכל מקום- משאלתך מובן שאתה שואל על אלה שמקלים בכך. אם ישאלו נאמר להם שאסור. אך אין חובה להוכיח אותם אם יש חשש שלא ישמעו, שיש להם על שיסמכו, ועדיף שיהיו שוגגים ולא מזידים.
בברכת התורה
אברהם מלמד