שאלה בה"י
לכבוד הרה"ג שליט"א אחדשה"ט שלום וברכה תוך כדי לימוד תורתנו הקדושה הלכות ועיונים, התעוררו אצלנו כמה שאלות, ואבקש ממעכ"ת ללמדנו בינה את הדרך אשר ילכון בה, ותורה היא וללמוד אני מבקש. תשעה אסירים שיש להם ספר תורה ויש ביכולתם לצרף עשירי למנין (כגון רב בית הסוהר) באחד מימות השבוע, האם מותר להם אז לקרוא את כל הפרשה עם שבעה הקרואים בברכותיה, מכיון שאפשר לומר שבטל כאן הטעם ש''אין מוסיפים על השלשה משום בטול מלאכה'' (כדברי המ"ב סימן קלה ס"ק ב,ג).
והאם יש להם לקרוא את ההפטרה ביום ה'' עם ברכה או בשבת בלי ברכה.בית הסוהר שאין בו אלא עשרה יהודים. ולאחד מהם יש אפשרות לצאת לחופשה בראש השנה או בפרשת זכור - פורים. האם שאר האסירים יכולים לכופו להישאר כדי שיהיה בידם להתפלל ולשמוע קול שופר וקריאת התורה במנין.
מחכה ומצפה לתשובתכם הרמה בתודה ובברכת התורה
ערב טוב ושלום וברכה לכבוד הרב ...
תשובה לגבי השאלה של תשעה אסירים-
הרמ"א בתחילת סימן קל"ה כתב שאם לא קראו בשבת יש להשלים בשבת הבאה. וכתבו האחרונים מכל מקום אין להשלים ביום שני וחמישי משום ביטול מלאכה. וכתב ערוך השולחן קל"ה סק' ו' שאף אם ירצו להשלים הרי שלא קיימו את תקנת חז"ל. דהיינו שאין אפשרות שיעלו שבעה עולים כיון דהוי ברכה לבטלה כיון שלא תיקנו חז"ל שבעה עולים בימי חול. ואם תאמר שיעלו שלשה ובראשון יקראו את כל העליה של שבת הרי שלא קיימו בכך את תקנת חז"ל לחלק את הפרשה לשבעה עולים עם ברכות. וכן פסק בפסקי תשובות קל"ה דף קטז' את דברי ערוך השולחן וז"ל - בשני וחמישי אי אפשר לכו"ע להשלים הפרשה שלא קראו בשבת ואף אם יקרא לא יהיה תקנת חכמים.
ונחלקו האחרונים מה הדין אם שבת שעברה היו שתי פרשיות האם ישלימו בשבת הבאה. ואף אחד לא העלה בדעתו שישלימו בימי החול באופן שהציבור מוחלים על ביטול המלאכה או באופן שיש מנין של פנסיונרים וכדומה. מוכח מכך שדעת רבותינו האחרונים שלאחר שתיקנו חז"ל שלא יעלו יותר משלשה עולים משום ביטול מלאכה, אם כן כך היתה התקנה מעיקרא ולא אמרינן זיל בתר טעמא.
ולגבי ההפטרה כתב כף החיים שאין תשלומין להפטרה.
ובדרך אגב- לסוהר שהזכיר כבודו נחשב הדבר כביטול מלאכה, אלא שיש להסביר את השאלה באופן שיש כעת 10 אסירים, או שתפקידו של הסוהר לשמור על האסירים, או באופן שינשם אנשים המוחלים על זמנם לטובת השלמת הקריאה.
וכן יש להעיר שהבאור הלכה הביא שכל הדיון לגבי השלמה הוא שקורא הדבר באופן חד פעמי אך אם יעשו כך באופן קבוע לכו"ע אין להשלים בשבת הבאה אף לדעת הרמ"א.
ולכן לסיכום- אין להשלים את הפרשה בשני וחמישי וכל שכן שאין להשלים בשבעה עולים בברכות דהוי ברכה לבטלה, וכן אין תשלומין להפטרה. ואנוס רחמנא פטרי.
אלא שעל הצד היותר טוב יבדקו אפשרות להשלים בשבת הבאה באופן שיהיו 10 מתפללים. וכל זה באופן אקראי ולא קבוע כאמור.
תשובה לגבי השאלה של האסיר שישלים מנין במועדים- דין זה של כפיית היחיד בחגים מוזכר בשולחן ערוך בסמין נה' כב'- ולא מצאתי להדיא באחרונים שדיברו בנידו"ד. מכל מקום יש להסביר את דברי השולחן ערוך דהני מילי לגבי הנאה של היחיד ללכת במועד לעיר אחרת. אך לא מסתברא כלל שיחייבוהו חז"ל להישאר בכלא ולהתייסר בכדי להשלים מנין. שכידוע מי שנמצא בבית האסורים צריך ביציאתו לברך הגומל. הרי שהדבר נחשב לדעת חז"ל יסורים ויתכן אף סכנה באופנים מסויימים. לכן לסיכום נראה שאין לכוף את היחיד בדבר זה.
בברכת יגדיל תורה ויאדיר. ושבת שלום ומבורך.
אברהם מלמד
