שאלה
בס"ד
הראתי לחברי הכולל שמפשט לשון הרח"ו ז"ל קימת חצות היא מעט אחר חצות, ולא הודו לי, באומרם, אבל הרש"ש זיע"א כתב דצריך להיות ניעור בנקודת חצות, ולא יכול להיות שיסתור דברי האר"י ז"ל והרח"ו ז"ל, הראיתי להם [מהרבה ספרי האחרונים, יצחק ירנן, דברי שלום עפג''ין וכו''] שיש מחלוקות ביניהם, ובשל כך לא צריך לומר שפשט הרח"ו אינו כפשוטו.
(26) שער הכוונות - דרושי תפילין דרוש ה
וגם ט"א יש בזה והוא כי ע"י עסק התורה שעוסקים ישראל הקמים אחר חצות לילה הם מוסיפם בה כח והיא עולה מעט מעט עד שנמצא כי באור הבוקר גמרה היא לעלות באצילות אבל הט"ס ירדו למטה בבי"ע כנז'':
אינה ראיה- כיון שהא לומר שאם קמים... לא בא לומר מתי קמים.
(29) שער הכוונות - דרושי תפלת השחר דרוש ג
וג"כ כאשר האדם קם אחר חצות לילה לעסוק בתורה אחר שיאמר תיקון חצות ככתוב במקומו אח"כ יאמר פטום הקטורת בכונה ההיא לפי
אינה ראיה כנ"ל
(51) שער הכוונות - דרושי הלילה דרוש ד
אבל אם אין באדם יכול'' להיות נעור כל חצות אחרונה של הלילה אז יקום ממש בחצות ויבכה על ה
אדרבא- מכן משמע שיש לקום ממש בחצות.
(97) שער הגלגולים - הקדמה לח
יום אחד א"ל, שאזהר מאד לומר הללויה אודה ה'' בכל לבב וגו'', ואח"כ אכוין בשם מנצפ"ך, ואעשה כך תמיד כשאקום בכל לילה אחר חצות, כי מועיל מאד אל ההשגה:
אינה ראיה- שבא לאפוקי אם ללומד ביום.
(105) שער הגלגולים - הקדמה לח
ליל מ"ש ההיא, יחדתי יחוד, אחר חצות לילה, כשקמתי ממטתי, ואירע לי כנזכר וכו''.
אינה ראיה. כיון שסיפר מה היה, לא מה צריך לעשות.
(133) שער המצות - פרשת ואתחנן
ומורי ז"ל היה מסתכל במצח האדם אחר שקיעת החמה [נז] והיה מכיר באיזו לימוד עתידה נשמתו לעסוק בלילה בעלותה למעלה או בספר הזוהר או במשנה או באיזה ספר מספרי רז"ל והיה מצוה לאיש ההוא שטרם שישן יקרא את הקריאה ההיא וכן כל איש ואיש. אבל בענייני שאר עסק התורה לא היה חושש לקרות בתחילת הלילה כי עיקר העסק בתורה הוא אחר חצות בקומו ממיטתו.
יש לדחות שבא לומר לאפוקי קימת הבוקר כמו רב העולם.
(263) ספר שערי קדושה - חלק א שער ה
ה. בקיום מנהגות תורה. קריאת שמע שעל המטה בכונה, קימה אחר חצות לילה להתאבל על השכינה והחרבן ולעסוק בתורה, יראת השם תמיד על פניו שלא יחטא, בכל דרכיך דעהו, דביקות נפשו עם השם יתברך לא יבטל אפילו רגע:
מכאן קצת ראיה- אך עלה על ליבי כעת, שכיון שיש בדבר זה מספר מעלות. אפשר להסביר שהמעלה העליונה לקום בנקודת חצות. אך מכל מקום אם קם אחר כך הרי שעדיין יש לזה מעלה של לימוד לאחר חצות הלילה. ובזה יתורצו כל המאמרים. והרי לפני כן כבודו העתיק את דבריו שאם לא יכול להיות ער בסוף הלילהף שיהיה ער לפחות בחצות ויחזור לישון ויקום שוב לפני עלות השחר. הרי לך שיש בזה מעלות מעלות. אם כן גם קימה בנקודת חצות היא מעלה אחת וקימה לאחר מכן מעלה אחרת, אף שיתכן שהיא פחותה במעט.
הרב השואל הנכבד הוסיף עוד ראיות כהנה וכהנה ולא כתבנו את כולם
ולסיכום השבנו-
ולסיכום השבנו-
תשובה
הרב אסף שלום.
יתכן שיש מחלוקת מקובלים בדעת רבינו האר"י ז"ל. מכל מקום ההנהגה היא לעשות כפי דעת הרש"ש הקדוש. ואף שהיו מקובלים שחלקו עליו בכמה דברים, כמו רבינו הרב חיד"א זיע"א. מכל מקום בענין הנהגה, אנו עושים בדרך כלל כפי דעת הרש"ש זיע"א.
מכל מקום לענ"ד הדיוקים הראשונים אינם מוכרחים כפי שסימנתי בכל מקום ומקום.
ולא באתי להוכיח. אלא לומר שהבא להוכיח צריך לדעת שראיותיו אינם מוכרחות. והדוחה דוחה בקש כידוע.
ומכל מקום אין זה משנה כיון שבדרך כלל עושים כדעת הרש"ש כאמור.
תודה ששיתפת אותי בסוגיא נפלאה זו. זכות רבותינו יגן עלינו ויסייע לנו להתחזק בעבודת ה' יתברך.
ואין לי כמעט יד ורגל בקבלה. אך כתבתי לדחות כפשט הלשון.
דרך אגב- אם תרצה להתייעץ בנושאים אלו- כדאי לך להגיע לישיבה של הרב מרדכי עטיה שליט"א ברחוב יוסף קארו ליד פורת יוסף גאולה ירושלים. הוא זכה עוד בצעירותו לשמש את הרב מרדכי שרעבי זצ"ל. וכבר למעלה מ-30 שנה מלמד שם קבלה לכל מי שחפץ. וכן בערבים. כמדומני ביום רביעי ועוד.
וכן תוכל להתייעץ עם הרב חיים עדאני שליט"א מחותן עם הרב בנייהו שליט"א. והוא מדקדק מאוד בכל מה שקשור למעשה על פי דברי רבינו האר"י והרש"ש. הוא ישמח מאוד לענות בנושאים אלו וכדומה להם.
וכן מוסר שיעורים כסדרם בבית המדרש ברמת שלמה ירושלים.
בברכה ובהוקרה- אברהם מלמד.
